בשעה שמתקלסת. וזהו ברוך תהיה מכל שאין פירושו יותר מכולם אלא פירושו מפיו כולם:
סרוחין. (וכ"ה בקצת ספרים ולפנינו סריסין וזה נכון יותר). מקולקלים מבריאותם שאינם מוצלחים להקים זרע:
דכתיב ובבהמתך. בעבור שרצה לדרוש גם על הארץ והאילן הזכיר גם הבהמה אעפ"י שהוא מפורש כאן והדרשה ע"פ מדה י"ז והו' והב' של ובבהמתך מושכים לעצמם תיבות לא יהיה עקר:
לא תהיה משכלה ועקרה בארצך. פי' שהארץ עצמה תתן יבולה אם יזרעו בה:
ולא תשכל לכם הגפן. ודורש גז"ש מפסוק הנ"ל לא תהיה משכלה ועקרה בארצך מה התם עקרה עם משכלה אף כאן עקרה עם משכלה:
לא תהא תפלתך עקרה. וזהו ברוך תהיה מכל ע"י שתתפלל ותענה מן השמים עי"ז יכירו וידעו הכל גדולתכם וחיבתכם אצל הקב"ה ויתכן רמז התפלה בכאן בתיבת ב"ך רמז על כ"ב אותיות ולמוד מענינו שאם תדבר בהם להקב"ה בתורה ובתפלה שיעשו פירות:
מעשה ברבי יונתן. ב"ר פרשה ל"ב סי' י' שי"ר פסוק כמגדל דוד:
מהו דין דהדין טורא קדיש. הכותי לפי אמונתו בהר גריזים שאל את רבי יונתן שיאמר לו אם יודע הטעם על קדושתו ור"י השיב לו למה יהיה קודש שאינו קדוש כלל ובמקומות הנ"ל הגי' בשינוי:
לא גושמה ביום זעם. והלא יום הגשמים הוא יום רצון בעולם אלא פי' בעת שהיו הגשמים לזעם בעת המבול:
אלא לנסותו. אם יאמין בדברו לבנות התיבה בפני דורו הרשעים שהיו מוחים בידו:
תחת כל השמים. וארץ ישראל בכלל שגם היא לקתה במי המבול ומ"ש לא גושמה ביום זעם בפר"א פרק כ"ג דורש שהגשם לא ירד לשם אלא כשנתרבו וגברו המים גברו גם שם בשוה לכל הארץ עי' מ"ש בב"ר שם וצ"ע למה לא השיבו ר"י אם כדבריך למה דוקא הר גריזים הלא כל הארץ לא גושמה: