כיון שראה משה וכו'. הנה בסוף סי' הקודם אמר שמ"ש כי לא תעבור הוא תשובה על מ"ש ה' אלהים כפשט הכתוב וכאן אומר שכאשר שמע כי לא תעבור התחיל לומר ה' אלהים אתה החילות וכמו שכתבתי בסי' ו' והאמת כמ"ש לעיל סוף סי' א' שהתפלל כמה תפלות זו אחר זו והשיב לו כמה תשובות:
שמעו נא המורים. ע' לעיל סי' ב' ומ"ש שאמרת תחלה דורש מ"ש אתה החילות איך עתה בסוף מ' שנה שהראה לו כל הגבורות והגדולות הוא ההתחלה ואימתי יהי' הסוף ולמה דווקא כאן קרא אותם בשם התחלה על כן דורש אא"ע לגדלך וידו החזקה ת"ע לבקשתו ותחנתו שמשה למד לקרא את ישראל מורים מהש"י שאמר בסדר קרח לבני מרי בשנה שני' ומ"ש שמעו נא המורים הי' אח"כ בסדר חוקת בשנת מ':
החילות לבוא אצלי. ע' לעיל פ' א' סי' כ"א ותבין כאן וזהו החלות להראות כמ"ש וירא מלאך ה' אליו:
משגדלת אותי. עוד טענה אחרת.
חללת השבועה. דורש החילות מלשון חילול וכמ"ש לא יחל דברו וע' לעיל פ' א' סי' כ"א וע' שמ"ר פ' מ"ג סי' ד' ויחל משה:
עצמות יוסף. כמ"ש בריש בשלח ויקח משה את עצמות יוסף עמו וע' מכילתא בריש בשלח ושמ"ר סוף פ' כ' שהכל היו בוזין כסף וזהב ומשה היה עוסק בעצמות יוסף ויוסף כלכל את ישראל בארץ מצרים במקום שובע אף כי משה שכלכלם מ' שנה במקום רעב במדבר ואני ועצמות יוסף עומדים אצל הירדן הוא נכנס יעמוד לי זכות שאני הבאתיו לכאן ואכנס עמו:
גונבתי מארץ העברים. ולא אמר מארץ כנען:
איש מצרי הצילנו. ואע"פ שמשה לא הי' מעולם בארץ העברים כיוסף שהרי משה נולד במצרים וי"ל שגם במצרים נקראו ישראל עברים כמ"ש והנה שני אנשים עברים נצים איש מצרי מכה איש עברי ומשה אמר אלהי העברים: