עד לב השמים. עי' מכילתא בשלח סוף פסוק וברוב גאונך:
אסטרטיגין. נציבים כמ"ש נציבי פלשתים ותרגם יונתן אסטרטיגי פלשתאי:
פרם וקלוניא. הובא במ"ע ערך קלניא וגורס פורוס וקולוניא ופורוס שם עיר של ירידים שפטורים ממס וקולוניא שם כללי לערים שפטורים ממס:
עשה יו"ט. וכוונת הנמשל רומז על הלולא רבה למעלה שביום מיתת הצדיק המבואר בזוהר וכמ"ש חז"ל רוכב ערבות שש ושמח בבואו אליו נפש נקי צדיק וכן משה קרא לשמיני ולארץ שישמחו עמי ביום מיתתו וחתונתו:
רנו שמים כי עשה ה'. וס"ד הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה כי גאל ה' את יעקב וצריכים לידע כל ישראל והשמים והארץ שגאולת ישראל יהיו על ידיהם ובשירה מדבר על הגאולה העתידה כמ"ש ה' בדד ינחנו ותרגם אונקלוס בעלמא דעתיד לאתחדתא ובסוף השירה כתיב הרנינו גוים עמו וגו' וכפר אדמתו עמו הכל לעתיד:
שנתנה תורה על ידיהם. ועל כן כשהעיד בהם על שמירת התורה העוד בפניהם ועל ידיהם:
מן ושליו. על ידיהם שהיו טובות נפלאות ע"פ נס ורמז בזה לישראל כשישמרו התורה יתן להם מתנות עליונות ע"פ נס על ידיהם:
שמשל הקב"ה את ישראל. שכשישמרו ישראל התורה ירבו ככוכבי שמים וכעפר ארץ:
עדותיהם של ישראל. שמעידים בהם שאם ישמעו התורה יקבלו שכר ואם יבטלו יענשו וכתיב יד העדים תהיה בו בראשונה ספרי ריש האזינו ובתנחומא:
וכשנכנס לחופתו. ואז צריך להוצאה מרובה ולהתגדל בשררות יותר כבן מלך העמיד אלו לעדות ששומר מצות אביו ויהיו יכולים להוציא מאביו כל מה שיצטרך תמיד וכן בנמשל כשיכנסו ישראל לארץ שהוא בדמיון חופתם וישמרו המצות התלוים בה ויהיו צריכים למטר השמים ויבול הארץ @88 דף קיח ע"ב וינתן להם על ידיהם ואם לא ישמרו לא יתנו כמבואר בשירה:
בארץ מנין דכתיב ואת הארץ. פי' מנין שהעיד בהם הארץ ועל שצריך לפרש כמה דברים שהם העדות ובהן חטאו וכו' ע"כ פרשם אחד אחד תחלה פירש כל דברים אלו על שמים ואח"כ על הארץ מנין שהם עדות שנאמר העידותי בכם את השמים ואת הארץ ומנין שבהן חטאו וכו':
כי כאשר השמים החדשים. אשר אני עושה עומדים לפני כן יעמדו זרעכם ושמכם: