זה מכיר וגו' ומחוקק וגו'. כאן כתוב אצל יהודה ומחוקק מבין רגליו ובשופטים ה' כתוב מני מכיר ירדו מחוקקים ומכיר הוא ממנשה והכריע מפסוק ד"ה א' ב' כ"א ואחר בא חצרון אל בת מכיר ופירוש מאמר זה זכה בו הרב בעל משנת דר"א וז"ל זה מכיר שבא חצרון אל בת מכיר מפסוק מני מכיר ירדו מחוקקים עי' יבמות ס"ב שבא ונתחבט לפני רגליו דכשהוליד יאיר נתנו לו כ"ג ערים ליתן לו אחת מבנותיו עי' בד"ה א' ב' וברש"י שם עכ"ל וחצרון בן פרץ מיהודה וסידור המדרש כצ"ל ומחוקק זה מכיר מבין רגליו שבא ונתחבט לפני רגליו. שמכיר הכניע עצמו לחצרון שיקח בתו לפלגש כמ"ש רש"י שם ומשניהם באו מחוקקים. ומחוקק פי' חכמים גדולים בתורה חוקקים הלכה למעשה:
שמלך המשיח. דורש שילה שי לו נוטריקון כ"ה בילקוט כאן וברש"י וכמ"ש ישעיה י"ח ז' יובל שי לה' צבאות ובתהלים ס"ח לך יובילו וגו' ושם ע"ב יובל שי למורא וכל זה במשיח מדבר ועיין תנחומא כאן וכדלקמן ס"ח:
מכה ורודה. מכה מלקות ארבעים. ורודה מכת מרדות בשבט וזהו שבט:
עומדים לפניהם. סנהדרין דף ל"ו במשנה ע"ש:
הלל משל מי. כאן חסר והכוונה על מ"ש סנהדרין דף ה' לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שהיו בבבל שהיו רודין ישראל בשבט. ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדים תורה ברבים (בא"י) ועל זה שאל הלל משל מי. וכ"ה בהוריות י"א ב'.
בן אביטל. שם אשת דוד כמ"ש שמואל ב' ג' ד' והחמישי שפטיה בן אביטל:
דבית יהוא מן ציפורין. צ"ל בהיפך דבית ציפורין מן דיהוא האחרונים מן הראשונים הכתובים הידועים ולא בהיפך: