שנאמר ויקרבו. בתנחומא כאן כל הענין. וז"ל התנחומא סוף סדר ברכה אמר רשב"ן וכי ימים הם מתים אלא אלו הזכאים אע"פ שהם מתים ימיהם בטלים מן העולם אבל הם עצמם קיימים כו' ע"ש וזהו ויקרבו ימי ישראל למות. ובתנחומא כאן הלשון חייך אתה נטמן ואין אתה מת:
היום קובל עליך. ד"ר פ"ט ס"ט עי' מש"ש וכאן פי' שיעקב נקרא שמש כמש"ל טס"ח ס"י וש"נ והחליש כח השמש ששקע למענו שלא בעונתו וכן הזריח למענו כמבואר שם וכשהגיע זמנו למות ואתרע מזלו אז קטרג השמש עליו. ומ"ש כאומר פלוני קרב על חבירו פי' לקטרג עליו והוא מענין קרב ומלחמה:
בועז עובד ישי. בתנחומא כאן הלשון בועז עובד וישי. ועובד אמרו רז"ל יותר מד' מאות שנה חיה וכן הגירסא במדרש שעם יפ"ת. אך בילקוט כאן ובילקוט מלכים א' ריש פ"ב בועז עובד וישי ארבע מאות שנה חיו משמע כל אחד חיה ד' מאות שנה וברש"י בחומש הובא בהגהה שישי חי ת' שנה ולפי שמבואר החשבון בכתוב שבנין ביהמ"ק היה ת"פ ליצ"מ צא מהמ' של מדבר כ"ח של יהושע ואז מת שלמון אבי בועז ולפי דעת הס"ע היה בועז ואלימלך בימי עגלון ואהוד ושמגר אחר עתניאל בן קנז הרי חסר עוד מ' שנה של עתניאל ולבד מ' שנה של דוד שישי נהרג ע"י מואב קודם מלוכת דוד כמ"ש במ"ר פי"ד בס"א. וד' של שלמה קודם שהתחיל לבנות וכשנחסר כל זה ממנין ת"פ הנ"ל לא נשארו רק ש"ל שנה ואין כאן ד' מאות שנה אפילו לכולם יחד. ואיתא בילקוט רות שבועז מת בלילה שלקח את רות. ובמדרש רות פסוק ברוכה את איתא שהיה בועז פ' שנה כשלקח רות. ואף שסך של ת' שנה לא יתכן עכ"ז חיו יותר מדוד שחיה ע' שנה ואח"כ מצאתי להיפ"ת שהקדמני במקצת דברים וקצרתי בחשבונות וצ"ע:
עמרם חי. שמות ו' כ'. משה ק"כ בסוף התורה. אברהם קע"ה בראשית כ"ה ז' ומ"ש ויהודה וכו' לעיל פצ"ב ס"ה וש"נ: