1
כתיב כי גר וכו'. כי גרים וגו' בילקוט תהלים סוף ל"ט כמו כאן. ובתנחומא כאן נשמט פסוק כי גר וטובים השנים כאן ובילקוט ולהגיה בתנחומא ולא בהיפך:
2
והלואי כצלו. עי' בריש מדרש קהלת פסוק הבל הבלים מאמר זה כתיקונו וכאן בקיצור ורמז:
3
הכל יודעים. שהם מתים. ומ"ש ואומרים בפיהם כוונתו למ"ש במדרש תהלים קט"ז על פסוק יקר בעיני וגו' ואלולי ששואלים הצדיקים מיתה בפיהם כו' ע"ש באריכות ובילקוט שם. וע"ל בסימן ה' אמותה הפעם:
4
אברהם אמר וכו' עד אימתי וכו'. פי' שאברהם אמר כשהיה בן ע"ה שנה לא אמר רק ואנכי הולך ערירי. ויצחק כשהיה בן קכ"ג שנה כשבירך לבניו אמר לא ידעתי יום מותי. לפני מותי. רק יעקב אמר בפירוש ושכבתי וגו' על שהרגיש שקרב למות וזהו שאמר אימתי בשעה שנטה למות. ומ"ש אף יעקב. כי זה כלל גדול במדרש לענינו אומר אף או וכן: