סתומה מכל הפרשיות. צ"ע שפטירת יעקב הוא בסוף סדר זה. והיה לו להעמיד הסתומה הזו אצל מיתתו ולא אצל חייתו. ויש הרבה פרשיות פתוחות וסתומות ביניהם אך בהכרח הכוונה שכל הסתומות יש להם ריוח ט' אותיות. וכל הסדרים תקנו חז"ל אצל פרשה פתוחה או סתומה. רק סדר ויחי אין בו שום ריוח ככל הפסוקים והתיבות. ועל זה נתן ג' טעמים. א' על שעבוד מצרים ומ"ש ויחי יעקב פי' כשחיה יעקב י"ז שנה והגיעו לקמ"ז אז קרב למות. אז נפל על זרעו פחד מגלות מצרים וכ"ה בזהר סדר זה אף שבאמת לא התחיל השעבוד עד שמתו כל הע' שבאו למצרים כמ"ש שמ"ר פ"א ס"ד וס"ח. והב' כמש"ל פצ"ח ס"ב שנתן דעתו לגלות הקץ מעת שקרבו ימיו למות ורמז כן על הסתימה. והג' על סתימת צרותיו שבארץ כנען היה פתוח לצרות ובמצרים נסתמו וכ"ה בזהר שם שלפי ב' טעמים הנ"ל היה יותר נכון להעמיד הסתומה להלן אצל ואגידה לכם או אצל ויגוע. רק לפי טעם הג' נכתבה אצל ויחי ודו"ק: