מה נאמר לאדוני. שיש כאן ג' לשונות ודורש ע"פ מדה י' על ג' ענינים שיש בהם לחוש שיתבעו אותם היינו כסף א' וכסף ב' אף שלא תבע אלא הגביע חשבו כמו תביעת הגביע בעלילה כך הכספים והשמיע יהודה מן הצד כשם שאין עלינו אשם בכסף ראשון שכבר הודה להם האיש כספכם בא אלי כך בגביע ובכסף ב'. ודרשו בתיבת אדוני ג' משמעות. א' כפשוטו על יוסף. ב' על הש"י אדון הכל. ג' יעקב. וכדלעיל פפ"ז ס"ה הן אדוני ג"כ ג' פירושים אלו:
במעשה תמר. הנה בווידוי הא' ליוסף ובווידוי הג' ליעקב חשב כסדר אך בווידוי הב' להש"י לא חשב כסדר שתחלה היה מעשה דינה ואח"כ בלהה ואח"כ תמר אלא שהתוודה תחלה על עצמו ואח"כ על ראובן הבכור ואח"כ על דינה:
אם נאמר לך חטאנו. שהפסוק מכחיש עצמו תחלה אמר מה נצטדק שיש להצטדק לומר לא חטאנו אך לא יועיל ואח"כ אמר האלהים מצא את עון עבדיך הרי שחטאו ואין להצטדק. וזהו שאמר אם נאמר לך וכו' אלהים ענה בנו על חטאים אחרים שבידינו:
מצא בעל חוב. לעיל פפ"ה ס"ב על שנמצאו יחד:
ממצה את החבית. מצא מלשון מיצוי כמ"ש ונמצה דמו ובלשון חז"ל כשתמצי לומר וכמ"ש לעיל ס"ב לעת מצוא וש"נ והמשל מחבית וכו' והנמשל שכלו זכיותינו ולא נשארו רק עונותינו וגובה ממנו:
נער פורפיריה. דורש מעשות זאת משמע שמראה באצבע על איזה דבר כמ"ש חז"ל החדש הזה וזה לכם הטמא וכדומה וכן כאן החזיק הפורפירא בידו ונערה ואמר חלילה לזאת מעשות. וכמ"ש אצל נחמיה כשהוכיח אותם על שהחזיקו הבנים שלקחו מאחיהם ברעב אמר גם חצני נערתי ואומר ככה ינער אלהים וגו':
אמרין ליה השלום כו'. ע"ל פצ"ג ריש ס"ז ומ"ש נשפה מלשון דשף מדוכתיה לנשוף מדוכתיה פי' איך תאמר שזהו שלומנו שנעלה לאבינו שכל שלומנו קפצה ממנו ורוה"ק הדורשת שלום הצדיקים קראה עליהם שלום רב שכן יהיה בסוף שתעלו לשלום לאביכם ויאמר רב עוד יוסף חי וזהו דרך המדרש שכל ענין שנעשה בארץ. רוה"ק היא החכמה העליונה עונה ממרומים וכמ"ש משחקת בתבל ארצו ושעשועי את בני אדם משחקת כמש"ל פפ"ה ס"ט לעונש. ושעשועי לטובה כמו כאן וכדומה הרבה: