1
ולבסוף שכח. מפורש במ"כ הגירסא והפירוש. וכמש"ל פע"ט ס"ה א"כ מ"ש מלחש על התורה שחזר. וא"צ להחליף שמות האמוראים כי בילקוט לא נזכרו. אלא כצ"ל רבנן אמרי וירא אדוניו כי ה' אתו היה מלחש וכו'. ר"ה בשם ר"א אמר הוה א"ל מזוג כו':
2
תבן אתה מכניס. עי' שמ"ר פ"ט ס"ו וס"ז:
3
עד שראה וכו' וירא אדוניו וכו'. וכבר אמר ויהי ה' את יוסף ואדוניו לא הבין עד וירא אדוניו בעצמו כי ה' אתו כמ"ש במ"ר פי"ד סס"ג ובתנחומא חולק וז"ל וכי פוטיפר היה רואה שהקב"ה עמו ומהו כי ה' אתו שלא היה שמו של הקב"ה זז מפיו כו'. וז"ש ה' מצליח בידו ממש נעשו רותחין ופושרין וכ"ה בתנחומא ס"ח אך ענין הלחש איתא שם ובמ"ר שהיה מתפלל שכן יהיה ונהיה ע"ש: