ויקנהו. שתיבת ויקנהו מיותר שכבר כתיב והמדנים מכרו אותו אל מצרים לפוטיפר ע"כ דורש שהכתוב כמתמה שהקנויים הם זרע חם שקללן נח לעבדים לזרע שם ויפת ועתה קנה הוא לעבד מזרע שם. ועמש"ל פ"ס ס"ב שמא יבא כושי א' ועיין פר"א פכ"ח. ובפסיקתא ס"פ כ"א שכל יוצאי חם קרוים עבדים וכמ"ש מבית עבדים. ועיין ב"מ דע"א א' דמקני קני כו' ע"ש ועפ"ז יש לפרש הקנוים קונין שבכאן:
מחסרים. וכמ"ש חז"ל עבדא נהום כרסא לא שווי. ומ"ש על הגזל כמ"ש מרבה עבדים מרבה גזל:
מאכיל לרבו תרומה. עיין מ"כ ועיין סוטה ד' מ"ג א' ובבא בתרא ד' ק"י:
פוטיפר הוא פוטיפרע. כמ"ש ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע כהן און ונקרא פוטיפר נוטריקון מפטם עגלים והוא בעצמו כהן און מפטמם להקריבם. ומ"ש פורע כו' שהיו עובדים לפעור גם כן וזהו בעל צפון של מצרים וכמ"ש במ"ר פ"כ סכ"ג בביאור ע"ש:
פיוטנין. עי' כ"ז סוטה ד' י"ג ב'. הערוך הביאו בע' פוטינון ולא פירשו. וכתב המ"ע אולי מלשון זה במדרש קהלת פסוק כל הדברים יגעים עבד בן אפטוניות עייך שם ועיין בצד הילקוט ובגמרא שם תחלה כתיב פוטיפר ובסוף פוטיפרע בא כו' עיין שם:
בבני אדוניה. בילקוט הגירסא בבני המדינה:
משל לדוב. עין לעיל פרשה פ"ד סס"ז הריני מגרה בך את הדוב ושם נאמר ומבואר:
חסידו כתיב. וכ"ה בילקוט. אבל בספרים שלנו חסידיו מלא ב' יודי"ן. ועיין סיום דברי הילקוט:
איש מצרי. הוא מיותר שהרי היה במצרים. ע"כ דורש גבר ערום כמ"ש שי"ר פ' אחזו לנו שועלים ערומים הם המצרים לפיכך מושלן בשועלים וכמ"ש שמ"ר פ"א ס"ט וכמ"ש ותרב חכמת שלמה מכל חכמת מצרים:
עבדא זבין. עי' רס"ג. ועיין קה"ר פסוק ראיתי עבדים:
גרמני. פי' במ"ע מאנשי גרממיא שאנשיה לבנים. וע"כ כל איש לבן נקרא גרמני: