נותן פה. שכתוב בלשון רבים וכמ"ש ריש סימן ט':
כתוב והרוצה לטעות. פי' אתה כתוב בתורה נעשה. ללמד שלא ימנע הגדול לטול עצה מן הקטן כדבסמוך ואין לחוש בשביל פתחון פה כו'. שהרי בפירוש כתוב בתורה שהש"י הוא אחד. וזהו יסוד התורה. ומי שיודע דרך התורה לא יבוא לטעות בעבור דקדוק זה לסתור מ"ש מפורש בתורה. ואין זה אלא למי שרוצה וחפץ לטעות בכוונה. ולאיש כזה אינו צריך לחוש לטעותו. שהרי יטעה עכ"פ:
לית הכא מלכו. שאין הקב"ה צריך ליטול עצה כי הוא באחד ומי ישיבנו. ומ"ש נעשה אין הכוונה בלשון שאלת עצה אלא לשון נסיון ובחינה של דעות אחרות. להראות להם שאינם יודעים להבחין מה שראוי לעשות מזה:
בלורין. פי' המ"ע לבנה קטנה. והנמשל שמתחלה בראו גולם כמ"ש גלמי ראו עיניך. מוכן לקבל כמה מיני צורות. ומה שאמר הקב"ה נעשה פירושו ע"פ מדה ט' מה נעשה בה. לראות מה יאמרו. והם אמרו כל אחד דעתו. והשיב דרך פסק אדם. שאעשה אדם לא דבר אחר:
אינדרטין אני עושה. צורת המלך להעמידה במקומות המשפט ובכל מקום קיבוץ שיראו רבים וייראו ממנו. אעפ"י שלא תסכימו שאעשה מדבר שפל כזה דבר שתצטרכו ליתן לו כבוד אעפ"כ כך רצוני מי מעכב: