בשש צרות יצילך. לעיל פע"ה סס"ח דורש על יעקב לדורות וכאן על יעקב עצמו. ועי' ויק"ר ריש פט"ז על פסוק שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו ובמש"ש יתכן דכאן גם ר"מ מודה שפי' השביעית. ומצאתי באגדת בראשית ריש פס"ח בשש צרות יצילך ושלמה מפרש שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו אמר דוד אני קיימתי אותן כו' וכנגד אלו בשש צרות יצילך ובשבע וגו'. ואחר כך מפרש שם כל הענין על יעקב כמ"ש כאן באיזה שינוים:
אין שית אינון ואין שבע אינון. שמ"ש ובשבע פי' השביעית בצירוף השש הנ"ל. ומ"ש אנא קאים בהון כוונתו לפסוק שבע יפול צדיק וקם:
ובמלחמה מידי חרב. מלבן שאמר יש לאל וכו' ובאג"ב בשינוי:
בשוט לשון תחבא. מ"ש כאן קשה לשון הרע אין זה פירוש הצרה של יעקב אלא לדרוש למה כתוב אצל הלשון תיבת תחבא והצרה נזכר לעיל פ"ע סס"ד על מ"ש ושמרני בדרך אין דרך אלא לשה"ר כמ"ש וישמע יעקב את דברי בני לבן וזה חסר כאן. וכך מצאתי בהדיא באג"ב פר' ס"ח הנ"ל וז"ל שם בשוט לשון תחבא אימתי וישמע את דברי בני לבן שאין רפואה ממכת הלשון אלא להטמן ולברוח ממנו וכן עשה יעקב וכו' וכמ"ש ילקוט תצא סי' תתקל"ג בשם אלה הדברים זוטא:
ולא תירא משוד. ובאג"ב שם אימתי ויסעו ויהי חתת אלהים וגו':
שבא כפון. ובאג"ב בא"א:
ומחית הארץ אל תירא. מ"ש במדרש כאן אין לחשוב לא לצרה ולא להצלה וכאן חסר מ"ש באג"ב פס"ח הנ"ל שכל זמן שהיה רועה היה מתירא תמיד מן החיות והקב"ה שמרו מהם וחית השדה השלמה לך ע"ש כל הענין וכאן חסר. ואע"פ שכבר חשבו בצרה ד' חשבו עוד בצרה שביעית שלא די שלא הזיקו אלא שעוד השלים עמו:
כי עם אבני השדה בריתך. כמ"ש לעיל פר' ס"ח סי"א שאבני המקום ששם מראשותיו נתאחדו לכבודו ועי"ז נודע לו בריתו של הקב"ה עמו כמש"ש בביאור. וממ"ש אבני השדה דורש ומוכיח שכל הענין מדבר ביעקב שכתוב אצלו מאבני המקום:
מעשה ראובן ובלהה. כמ"ש באג"ב שם וידעת כי שלום אהלך אימתי ויהי בשכון ישראל מה כתיב אחריו ויהיו בני יעקב שנים עשר עכ"ל וכן יהודה הודה:
ופקדת נוך. מלשון ויפקוד שמשון את אשתו ואז עדיין לא חטא והחטא מענין הפקידה:
ס' רבוא. כמ"ש יחזקאל ט"ז ז' רבבה כצמח השדה נתתיך מה שם ס' רבוא אף כאן ס' רבוא. וגם תיבת בכלח גי' ס' שהכוונה ס"ר וכן משמע בילקוט איוב ה' עד שראה ס' רבוא שנאמר בכלח ומש"ש ל' רבוא טעות הוא. ובילקוט כאן הגירסא כמו כאן. (וזה צע"ג שלא היה יעקב במצרים אלא י"ז שנה ורבים מהע' נפש היו בני א' וב' שנים ולו יהיה שהולידו בני ז' וח' הדבר נמנע שיולידו ס"ר. ע"כ נ"ל ברור שפירש שראה ברוה"ק שכן יהיה וכ"כ ביפ"ת וזהו מ"ש וידעת כי רב זרעך. וראיה לזה שההורה סיפרה לפלא בשבעים נפש ירדו אבותיך ועתה שמך ה' אלהיך ככוכבי השמים והיו ס"ר וזה היה בר' שנה ולא ביו"ד שנה):
בכלח תבא לח. כמ"ש חז"ל יעקב אבינו לא מת וכמ"ש בילקוט כאן בכלח בך לח:
בכולא. ומ"ש אלי קבר יתכן שקורא לשכם קבר שעשו בניו אותה ביה"ק. או לחברון בית קבורת אבות: