מכאן לעונה. בירו' כתובות פ"ה סוף ה"ז שם הגי' ר"א וכמ"ש שם במשנה החמרים א' בשבת הגמלים א' לל' יום דברי ר"א וכמ"ש רש"י בחומש:
ובנאיהם. דאם בניהם כפשוטו יקשה למה שינה בגמלים שלא לכתוב הזכרים ע"כ דורש א"ת בניהם אלא בנאיהם וכמ"ש חז"ל א"ת בניך אלא בוניך וע' שמ"ר פ"א סי"ז ואלה בניה בוניה וע' מ"כ:
שהם צריכים כו'. לשון הירושלמי דאינון לעיין. וכן אצל העירים דאינון לעיין ופי' שהם עמלים תמיד במלאכה ומשא. אך עזים ורחלים התישים והאילים בטלים ממלאכה וע' רש"י בחומש:
גמלים באמצע. שחושב כאן ה' מינים תחלה רחלים ועזים שהם מרובים מאתים מאתים והי"ל לסדר פרות ארבעים גמלים שלשים אתונות עשרים. ע"כ דורש שלכך גמלים באמצע שסידר לפניו המנחה כדמיון בימה שגבוה באמצע ולמוכה מצדדים. כך תחלה האילים והעזים הנמוכים ואח"כ הגמלים הגבוהים ואח"כ הפרות והאתונות וכמ"ש ויק"ר פ"י ר"ס ו' ואת פר החטאת ואת שני האילים ג"כ בדמות בימה. וע"ל פע"ח ס"ס ח' ג"כ כלשון הזה: