ולא היא צרה. בתמיה הלא הכל ענין אחד:
כל השנים הללו וכו'. דורש מ"ש כי ירא אנכי אותו כי פעמים כתיב את ה' אלהיך תירא ואותו תיראו. ולפעמים כתיב ויראת מאלהיך. ואמרו המפרשים שהיראה שסמוך לתיבת את ואותו מדבר ביראת הרוממות שמקרב ומחבר. והסמוכה לאות מ' מדברת ביראת העונש המרחקת. וכאן הול"ל כי ירא אנכי ממנו ואיך אמר אותו. אלא שירא ממנו ביראה המקרבת בדברי זכות אלו. וראיה לזה במ"ר פר' י"ט סל"ב אלולי שהי"ל זכות לא חיה כל השנים הללו. א"ל הקב"ה למשה אל תירא אותו. וכן כאן אלא שחסר הציון פסוק כי ירא אנכי אותו:
שוב אל ארץ אבותיך. ולא אמר ואהיה שם עמך אלא אמר ואהיה עמך היינו בדרך עד שאשוב והרי אני סמוך לארץ. וכבר היה עמדי מלבן:
ויהי בדרך במלון. ויפגשהו ה' ויבקש המיתו:
אמר כן יאמר ה'. למה הוצרך בניהו לתפלה זו הרי קודם שנולד הובטח ע"ז ועקה צוה דוד לקיים כן ולהמליכו בגיחון והכל מטעם שמא יגרום החטא: