אלא בקולו. עיין בשמ"ר ר"פ כ"א ומכילתא ובאיפה רבתי בפתיחתא ג':
קולו של יעקב מכניס. לשון תפלה הוא כמש"ל ר"פ פ"ד כנוסו וכנוס בניו ע' מש"ש ומ"ש מרמיז ליה ע' מ"ש בשי"ר פ' שובי שובי השולמית:
מרכין בקולו. שמנמיך ומשפיל בקולו תרגום ותפול מעל הגמל ואיתרכינת. וזהו קול שאינו של תורה ותפלה אלא של תלונה וחטא. וע' בפתיחה ג' דאיכה רבתי:
וילונו כל העדה. צ"ל וילן העם על משה כו' ויבא עמלק וכ"כ יפ"ת או כוונתו ע"פ וילונו כל עדת בני ישראל וחושב התלונה הראשונה ואח"כ תלונת המים וילן העם על משה וסמיך ליה ויבא עמלק:
לא עמדו פילוסופים. איכה רבתי פתיחתא ג' ומ"ש וכאבנימוס הגרדי עי' שמ"ר ר"פ י"ג. רות רבה פסוק אשה לבית אמה:
ג' ימים. ע"ל פ"ק סי' ז' בתר ג' ימים דאשתרי זיוא דאפוהי:
ויקבצו עליו אנשים ריקים וגו'. משמע שעיקר ממשלתו ע"י בני בליעל ובאמת היתה ע"י אחיה השלוני והיו בדבריו כפירה בדברי הנביא אחיה:
בבית אל. שהרי מפורש בהושע יו"ד לעגלות בית און גו' גם אותו לאשור יובל ובית און הוא בית אל ומפורש עוד במלכים ב' רק חטאי ירבעם גו' עגלי הזהב אשר בבית אל ואשר בדן הרי שלא בערם:
והרי דברים ק"ו. עיקר מאמר זה שייך בויק"ר פל"ג שדורש כן ע"פ ולא תונו והק"ו הוא לפ"ד ר"ל וכאן הוא דרך אגב: