1
מצוד רעים. היינו מצודו של נמרוד שנקרא גבור ציד כמש"ל פ' ל"ז סי' ב' כנמרוד גבור ציד. וכמ"ש בפר"א פכ"ד וז"ל ר"י אומר הכתונת שעשה הקב"ה לאדם ולאשתו היתה עמהם בתיבה וכשיצאו מן התיבה לקחה חם והוציאה עמו והנחילה לנמרוד. ובשעה שהיה לובש אותם היה כל בהמה חיה ועוף באים ונופלים לפניו. ובסוף הפרק ר' אומר כו' ומנין שהיו חמודות בעיניו שנאמר החמודות וכשלובש אותם נעשה ג"כ גבור שנאמר איש יודע ציד. וע"ל פס"ג מעט בשינוי ומדרשים חלוקים הם (יפ"ת) ומה שלח לבשם עתה אפשר שזהו שצוהו יצחק כליך תליך וקשתך ולא הבגדים:
2
אר"ש ב"ג. עיין ד"ר פ"א סי' ט"ו באריכות. שמ"ר פמ"ו סי' ד'. פסיקתא ס"פ כ"ג:
3
אלא דהוה ידע מה עובדיהון. ובאג"ב פמ"ב איתא שיצחק מסר הבגדים לעשו וכשראה יצחק שנשיו עובדות כוכבים מסרם לרבקה והיא ליעקב: