מה עדשה. ב"ב ט"ז ב' וע' פר"א פל"ה:
ויש בה שמחה. ע' פר"א פל"ה וצ"ע. ועמ"כ בשם רש"י וע' ספ"א דביצה של בית ר"ג שהיו מביאים דלי מלא עדשים בי"ט:
אמרין ניכל דידיה כו'. נרמוז במ"ש בעובדיה עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך (כמש"ל מעולמו יצא וזהו עד הגבול) השיאוך יכלו לך וגו' לחמך ישימו מזור. ופסוק זה סמוך לפסוק אם גנבים כמ"ש לעיל סימן י"ב:
ערוך השולחן. עי' גירסת הילקוט ישעיה כ"א ודורש גז"ש ויאכל וישת ושם כתיב צפה הצפית אכול שתה:
השרים זה מיכאל. כמ"ש והנה מיכאל אחד השרים. ושני לו גבריאל שגם הוא נזכר בדניאל ולא אחר:
משהו מגן. פירוש שימשחו ויחזקו מ"ש אנכי מגן לך כמש"ל פמ"ד ממך אני מעמיד מגינים וצדיקים. וע"כ ראוי לו הבכורה ליעקב. וענין המשיחה דוגמת הכ"ג שנמשח להקריב קרבנות וכן הבכור שמקריב קרבנות כמש"ל:
מעולמו יצא. כמש"ל סי' י"א בכו בכה להולך וכמ"ש ר"ל בויק"ר פל"ב סי' ג' ע"ש:
קלונו של רעב. כמ"ש והוא עיף כו' הלעיטני שאחזתו בולמס ורעב וגרם שנתקלל גם העולם ברעב ודורש סמוכין ויבז את הבכורה ויהי רעב (יפ"ת):