גילה אחר גילה. דורש גיל יגיל ע"פ מדה יו"ד גילה כפולה וס"ד ויולד חכם ישמח בו שמחה אחת היינו כשהבן לבדו חכם וצדיק. ואם גם האב חכם וצדיק הרי גילה כפולה. ואמר ברישא צדיק וה"ה חכם ובסיפא חכם וה"ה צדיק ע"פ מדה י"ט שאם איננו צדיק אין שמחה. וכ"ה בילקוט משלי כ"ג גילה בזמן שהצדיק נולד גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק. ותיקון לשון המדרש גילה בזמן שהצדיק נולד וכשהרשע נולד וי שנאמר ויהי בימי וגו' עד סוף המאמר גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק ב"צ ואלה תולדות יצחק בן אברהם שמ"ש בן אברהם מיותר אלא לרמוז שכאן היתה שמחה כפולה. והשמחה נרמזה בתיבת ואלה כמ"ש ר"פ י"ב בוראן משבחן מי מגנן כו' שנאמר אלה תולדות השמים. וכן כאן ואלה. וכוונת השמחה כמ"ש בתנחומא שבשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים שאלמלא לא נולד לא נתקיים העולם כו' כמש"ל פר' נ"ג סי' ח':
ויהי בימי אחז. וס"ד בן יותם בן עוזיהו ודרשו לעיל פמ"ב סי' ג' וי וכו' ועיין ויק"ר פי"א סי' ג' ומש"ש. וא"כ מ"ש בן יותם וגו' שהיו צדיקים וקשה למה זכרם כאן. ודורש שמ"ש ויהי בימי שמשמעו צרה אמרו כן המלאכים המקטרגים והש"י השיב בן יותם וגו'. והוא המבואר בפרשה שם שבאו עליו ארם ואפרים להלחם ואז קטרגו ב"ד של מעלה וכמ"ש פמ"ב שם ויהי בימי ומה צרה היתה שם ארם מקדם כו' ועכ"ז ניצל בזכות אבותיו כמ"ש השמר והשקט:
רחמים. אפשר שפי' אהבה וכמ"ש ארחמך ה'. רחם ארחמנו שפי' אהבה וע' שמ"ר פ"א סי' א'. וצ"ע שהתחיל בפ' ויולד חכם וגו' ומביא ע"ז פסוק אחר. ע"כ נ"ל שכצ"ל מנין כו' רחמים ת"ל ויולד חכם וגו' רשב"ח אומר מניין שאפילו הקב"ה וכו' ת"ל בני אם חכם לבך וגו' וכ"ה בילקוט והיינו שרוה"ק אומר כן שהקב"ה ישמח בו ורמוז במ"ש גם אני על הקב"ה ע"ד אני והו הושיעה נא: