עבד משכיל. עי' ילקוט משלי י"ז:
כבר קללתו. כמ"ש לעיל פר' נ"ט סימן ט' ועי' מש"ש:
שמא יבא כושי. הנה כוש הוא בן חם כמ"ש ובני חם כוש ומצרים פוט וכנען וכתב ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו ואיתא בפסיקתא ס"פ כ"א ומנין שכל משפחותיו של תם קרויים עבדים שנאמר מארץ מצרים מבית עבדים וגו' לשעבר היו ישראל עבדים לעבדים וכו' א"כ מ"ש עבד עבדים יהיה לאחיו פירש שכנען יהיה עבד לאחיו שהם עבדים ע"פ מדה י"ז שמפורש אצל מצרים שהם עבדים ונידון ע"פ מדה כ"ה דבר שהיה בכלל וכו' שמצרים בכלל בני חם ויצא מן הכלל שקראו עבדים לא על עצמו יצא אלא על הכלל כולו יצא שכולם נקראו עבדים. ועי' מכילתא סוף פסוק אנכי עבדים לשרים ואין זה סותר להנ"ל כי גם אומה כנען היו להם שרים וכן מצרים היו עבדים והיו להם שרים וכמ"ש פר"א פרק כ"ד שקורא את נמרוד עבד בן עבד שכל בני חם קרוים עבדים. ועי' מ"ש בזה פנ"ט סימן ט'. ודעת הפר"א כפשוטו שכוש הוליד את נמרוד והיה עבד בן עבד שכוש בן חם הוא עבד. ועי' שמ"ר פ"ג סימן י"ד ועי' מכילתא בא פר' י"ב ומ"ש או ברבר אחד ע"כ שהכוונה שהברברים מבני חם כמו כושים. ואף אם נאמר שהיו ברברים מזרע שם ויפת. כבר ידוע שהאומה ברברים גרועים מאד אכזרים ופראים כמ"ש לעיל פר' מ"ב כיון שבאו ברברים ונזדווגו להם:
בשעה שנעקד. כמ"ש לעיל פנ"ו סי' ה' שבעת שנעקד יצחק בפני הקב"ה כו' ע"ש:
התחלת גמור. דורש מ"ש ב' פעמים אלהי אדוני אברהם וגו' ועשה חסד עם אדוני אברהם גם מ"ש היום ופי' כמו שמעולם אתה אלהי אברהם ועשית עמו חסד כן גם היום כו' וכ"כ היפ"ת:
בשבילו. שהחסד הוא מדתו של אברהם וכמ"ש חסד לאברהם: