בשעה שביקש. ע' פסיקתא פר' מ' סי' ו' ובתנחומא:
בן ל"ז. כי יצחק נולד כשהיתה שרה בת צ' ונעקד שהיתה בת קכ"ז שסמוך לעקידה כתיב ויהיו חיי שרה וכו' וכמ"ש לקמן פרשה נ"ח סימן ה' בהדיא. ולפי דעת זו היתה רבקה כשנשאה יצחק בת ג' שנה שדורש סמוכין שמיד אחר העקידה כתיב לידת רבקה ומיתת שרה. וכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וכ"ה בפר"א פרק ט"ז ול"ב:
נ"א כ"ו שנה. היא דעת הס"ע פ"א ודורש ג"כ סמוכין שקודם העקידה כתוב ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים משל חברון שהיו כ"ה שנים כמ"ש ואברהם בן שבעים וחמש שנים בצאתו מחרן ודר שם עד שנת צ"ט שנתבשר על לידת יצחק שאז היתה הפיכת סדום ויצא מחברון לפלשתים ודר שם כ"ו שנה וכמפורש לעיל ס"פ נ"ד וסמוך ליה והאלהים נסה את אברהם הרי שהיה אז יצחק כ"ו שנה גם סובר שרבקה נולדה בעת עקידה שמיד אח"ז כתוב ובתואל ילד את רבקה. ואינו דורש הסמוכין של ויהיו חיי שרה שמתה שרה אחר העקידה שהרי הפסיק בלידת רבקה וע' רש"י בחומש פסוק ויגר אברהם בארץ פלשתים. ואם כן היתה שרה בעת עקידה קי"ו שנה:
מתקבצין. עי' לעיל סימן ה':
בירושלים וביהמ"ק. ציון וירושלים כמ"ש ערי קדשך. (ומוהרי"ב העיר שמ"ש מאס ערים כו' על ירושלים ובית המקדש ע"ד שכתוב מ"ב כ"ג כ"ז ומאסתי את העיר הזאת וגו' את ירושלים ואת הבית וגו' וסתם עיר ירושלים וכמ"ש כתובות דף קי"א ב' אין עיר אלא ירושלים כו' וע' תענית דף ה' א' ולא אבא בעיר כו' בירושלים כו' וכן עוד. ובקה"ר עיר קטנה זה בהכ"נ כו' ובהכ"נ נקרא מקדש מעט. וא"כ י"ל עיר סתם רומז לביהמ"ק וז"ש ערים ירושלים ובית המקדש. ע"כ):
לכל בריה. שאפילו זכות אברהם לא יחשוב:
לא אחלל בריתי. כמ"ש ואת בריתי אקים את יצחק וכמ"ש לעיל בסימן ה' הפר ברית. ועי' כ"ז באג"ב ר"פ ל"א באריכות:
ולא עלתה על לבי. ר"ד ובנו וגו' לשרוף את בניהם וגו' אשר לא צויתי וגו' ולא עלתה על לבי שאפילו לאותם שעשו כמו מישע ויפתח לא צויתי. וגם לאברהם צויתי אך לא עלתה על לבי. ועי' לעיל פר' נ"ה סימן ה':