הנסה דבר וגו'. עיין סנהדרין פ"ט שנדרש ג"כ על אברהם הנסה דבר כמ"ש והאלהים נסה את אברהם גז"ש. ואפילו אם תעמוד בנסיון זה ינסה אותך עוד עד שתלאה ואמר עוד הלא יראתך כמ"ש באברהם כי ירא אלהים אתה. כסלתך. וכן מ"ש תקותך ותום דרכיך כמ"ש באברהם והיה תמים וכמ"ש עם גבר תמים תתמם שנדרש על אברהם. ואמר לו הנה אתה יסרת רבים וגו' שאברהם היה מוכיח לבני דורו שהיו עובדים כוכבים ומקריבים להם בניהם וכמ"ש כי גם את בניהם ישרפו באש לאלהיהם ואיך תעשה בעצמך כן וזהו מ"ש למחר אומר לך שופך דם אתה כפי שהיה מוכיח אברהם לבני דורו:
הה"ד ויאמר יצחק. שהוא מיותר שהרי כתוב ויאמר אבי ע"כ דורש מדה יו"ד שמ"ש ויאמר יצחק וגו'. שא"ל דברי השטן ואח"כ ויאמר אבי לעורר רחמיו. ואח"כ ויאמר הנה האש וגו':
יצף בההוא גברא. מלשון והמצפה אשר אמר יצף ה' היינו שיראה ויעניש את העובר ופי' אלהים יראה לו היינו להשטן ויגער בו וכמ"ש יגער ה' בך השטן וכן אלהים יראני בשוררי אראה בשונאי מלשון עונש ועי' מ"כ:
מכל מקום כו'. פי' מ"מ יהיה כאן עולה או שאלהים יראה לו השה או שיהיה לעולה בני וא"כ תיבת בני מיותר:
זה לעקוד וכו'. עיין ס"ס ג' וכאן אף שנודע לו בבירור הלך בלב שלם: