אותן המלאכים. אף שאחד היה המבשר על שבאו ג' ביחד אמר לשון רבים:
למועד אשוב. כ"ה ג"כ בילקוט מ"ב ד'. אבל בתנחומא איתא אמרו שוב אשוב וגו' וכצ"ל. וגם רש"י הביא זה ע"פ שוב אשוב וגו' ועכ"ז הועתק גם שם פסוק למועד אשוב בטעות כמו כאן. ובילקוט איוב ד' הגי' הקב"ה שבישר את שרה למועד אשוב כו':
דבריו של ב"ו כו'. דעת המדרש שאלישע לא דבר אליה בשליחות ה' אלא מעצמו דרך ברכה ותפלה ובטח בה' שיקים דבר עבדו ע"ד ותגזר אומר וע"כ אמרה אל תכזב בשפחתך ואם בנבואה לא איש אל ויכזב וגו' ולזה יצדק הק"ו שכ"ש יתקיים דבר ה' בנבואה (וכ"כ יפ"ת) אך קשה דל"ל ק"ו על שרה הלא מפורש בה שנתקיים. ונראה שעיקר הק"ו על נבואות שלעתיד על ציון שיתקיימו וכמו שדורש בתנחומא מהבטחת שרה על הבטחת ציון ע"ש. והסיום וה' פקד את שרה וגו' מוסב למ"ש אחר זה כי תאנה גו'. אמנם בילקוט איוב ד' מפורש הקב"ה בישר את שרה לא כ"ש וצ"ע: