הה"ד נודי ספרת. בא לדרוש מ"ש ותשא קולה ותבך וישמע אלהים את קול הנער ששמע ג"כ קול בכית הגר וזה ממ"ש נודי ספרת אתה וגו' שמשמע שכבר ספר הדמעות והניחם בנאד ואח"כ אמר שימה דמעתי בנאדך שעדיין אינם בנאד. לזה דרש נודי בעלת נאד (וכמו נודית ע"ד בית הנשים שני שפירש שנית ויו"ד נודי ליחס) עי' מ"כ. ויתכן עוד כמ"ש בתנחומא סוף פ' חיי שרה קטורה זו הגר שהיתה קשורה כנאד וזהו בעלת נוד. ומ"ש במדרש כשם שכתוב בספר היינו בספר תורה. וכן הגי' בילקוט הלא בספרתך כשם שכתוב בספר שלך ע"כ וזה ע"פ מדה ל"א נודי ספרת הלא בספרתך. ופי' שבעלת נוד אשר בכתה ספרת דמעתה. הלא בספרתך שם בתורתך מפורש ששמת דמעתה בנאדך וקבלת אותה. כן ספור ושימה דמעתי בנאדך כי כמו ברישא דקרא ספרת כך בסיפא ספור. וכמו בסיפא שימה דמעתי כך ברישא ושמת דמעתה כשנגרשה מאברהם. ומלת תהלים במדרש ט"ס הוא. ופסוק שמעה ה' הוא דרשה אחרת. וכמ"ש בסמוך (וכ"כ היפ"ת):
ויקרא מלאך וגו'. וס"ד מן השמים ואברהם נקרא שמים כמ"ש שמ"ר פל"ח סימן ו' בביאור. וכמ"ש לעיל פמ"ה ס"ס ז':
באשר הוא שם. במעמד שעומד בו עתה הרי שהיה עליו קטרוג ממה שיהיה לעתיד וזה ע"פ מדה ט' וי"ז שמפורש במקום אתר שהמיתו בניו את ישראל בצמא וכמ"ש שמ"ר פ"ג סימן ב' וש"נ וע' תנחומא ויצא סי' ה' ושם הגי' מיד רמז הקב"ה למלאך להראות לו הבאר כו' ע"ש בשינוי:
אתה מעלה לו באר. כמ"ש פר"א פ"ל נפתח לו הבאר שנברא ביה"ש כו' ע"ש:
בחזקת סומים. שאף שנזדמן לה באר דבר גשמי הנראה לא הרגישה עד שהקב"ה האיר עיניה:
מחוסרת אמנה. שהיה לה לעשות בהיפך תחלה להשקות הילד שהיה בסכנה ואח"כ למלאות החמת אלא שחששה שעד שתלך אל הנער להשקותו ותחזור אל הבאר הרחוק ממנה מיל לא תמצא עוד למלאות. והיה לה להאמין בהשי"ת שהבטיח שיהיה לגוי גדול (וכ"כ היפ"ת):