א"ר יוסי וכו'. לקמן פר' ע"ד סי' ז' ושם איתא ר"י ב"ר חנינא ויק"ר פ' א' סי' י"ב ובשנוים ע"ש:
לפרוש זה מזה. תיבת סעיפים מלשון פרישה. וכן לעיל פ' מ"ד סי' ט' מול תיבת סרעפי הפורשים ממני:
הוילון ומדבר עמו. וכאן חסר חצי המשל השני. וחצי נמשל הראשון והוא מובן ובויק"ר פ"א הוא מפורש וגם שם חשב כל המקומות שנראה לנביאים ביום והכוונה גם ביום:
אצל שפחתו. שם הגי' פלגשו. וכמו שהתחיל. שאין הפילגש שפחה:
לשון טומאה. רות רבה פסוק ויקר מקרה:
בדיבור שלם. בסנה ובסיני ובאוה"מ כתוב ויקרא:
רחוק ה' מרשעים. מאי קמ"ל שהוא רחוק מרשעים אלא קמ"ל אפילו בשעה שנראה קרוב להם בנביאה גם אז רחוק ה' מהם. וא"כ עד"ז גם ס"ד:
מכאן שאין התראה. לעיל פל"ד סי' י"ד וש"נ ואין לומר שמ"ש הנך מת זו התראה שאם יקרב ימות דממ"ש ואבימלך לא קרב אליה משמע שאם קרב היה מת אע"פ שלא התרו בו וכ"מ ממ"ש ויתפלל בעדך וחיה (וכ"כ היפ"ת) ועיין מכות דף ט' והטעם שא"צ התראה כי מצווים רק במצות שכליות שהיל"ל לדעת גם בלא התראה וע"ד שאמרו חז"ל חבר א"צ התראה):
בעולת בעל. והיל"ל והיא א"א וכמ"ש השב אשת האיש. ע"כ דורש בעולת מלשון בעל ואדון. ובא להחשיבה בעיניו ולהגדילה שיתירא ליגע בה. שאברהם כבר היה במעלה וכבוד בעולם כמ"ש פר' מ"ב סימן ה' והיא גדולה ממנו. ועיין לעיל ר"פ מ"ז: