פחים וגו'. פסוק זה מדבר בסדום כמ"ש כאן המטיר וגו' גפרית ואש וע"פ מדה ז' וי"ז אנו דורשים שהיה שם גם פחים ורוח זלעפות. ודורש פחים ע"פ מדת ממעל בשני משמעות כמ"ש במדרש תהלים י"א פחים גומרין כמ"ש פחם לגחלים. פחים מצדן כמ"ש כמהר צפור אל פח:
פיילי פוטירין. ככוס של יין שמתוקן לשתות אחר המרחץ כך מתוקן אש וגפרית לרשעים. ובמדרש תהלים שם והובא בילקוט כאן ובילקוט תהלים י"א בשינוי נוסחאות וגם שם בילקוט מפורש דקאי על מ"ש ורוח זלעפות על לעתיד כמ"ש ברוח קדים אפיצם. וכצ"ל כאן שהיא נידונית בה לע"ל. ורוח זלעפות מנת כוסם ר"י ב"נ בשם ר"י כפיילי וכו' שנאמר ברוח קדים אפיצם. ומ"ש מנת כוסם קאי על אש וגפרית ועל רוח וכן תיבת זלעפות שפירושו פלצות ובעתה שייך גם כן על כל הנ"ל:
אין דבר רע. רמוז במ"ש המטיר שהיל"ל הוריד אלא לדרוש מדת ממעל ודרך קצרה המטיר מטר ונעשה גפרית ואש:
אש וברד. צ"ע שהרי מפורש הללו את ה' מן הארץ וגו' ואיך אמר מן השמים. ויש לומר שסמך על הפסוק כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים. ואצל הברד כתיב גם כן נטה ידך על השמים ויהי ברד וכדעת רבי יהושע לעיל פר' י"ב סימן י"א וש"נ ומבואר. (ואח"כ מצאתי ביפ"ת) ומ"ש רוח סערה שהוא עושה דברו פירוש שמן השמים יורדים דברים טובים כנ"ל. וכשבאים לאויר העולם הרוח סערה גומרת דברו ושליחותו של הקב"ה. וכן כאן שכתוב אש וגפרית מן השמים היה ע"י רוח סערה כמ"ש לעיל פר' מ"ט סימן ו' וזהו מ"ש ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם ימטר מטר ונעשה אש וגפרית ע"י רוח זלעפות וכנ"ל:
מלתא דרשב"ל כו'. שמ"ש ר"ח אין דבר רע יורד מלמעלה הוא ר' חנינא ב"ר פזי. ורשב"ל שדורש פסוק יפתח ה' וגו' שיש לו בשמים ג"כ אוצרות רעים חולק על ר"ח ב"ר פזי. ובילקוט תהלים י"א הגי' מלתא דרשב"ל פליגא דאמר רשב"ל יפתח ה':