רצין לעשות. פי' שמחמת גודל הרצון הם רצים וגירסת הילקוט כאן כמו במדרש וביחזקאל א' הגי' רצים הכל מלשון ריצה:
בוזק גפת בכירה. בוזק פירושו מפזר ולשון משנה הוא עירובין ק"ד בוזקין את המלח. וכמ"ש בפסוק הקודם מראיהם כגחלי אש. א"כ מ"ש כמראה הבזק הוא ג"כ לענין האש והדבר למוד מענינו ודרשו שמרומז בתיבת בזק בדבר פיזור שמרבה אש והיינו כשמפזר גפת בכירה פסולת של זיתים שיש בהם שמנונית השמן הם מתלהבים כרגע ושוקע מיד. וזהו רצוא ושוב:
כרוחא לזיקא. זיקא בלשון ארמית נאד כמ"ש ערוך ערך זק ג' וגם מלשון רוח כמ"ש בערך זק ד' שהרוח רצוא ושוב בנוד הפתוח. הרי בתיבת בזק רוח ונאד וזהו רצוא ושוב כמראה הבזק. ודעת רבנן כרוחא לעננא. כרוח שמביא ומפזר העננים הנה והנה ומרומז הכל בתיבת הבזק מלשון רוח כנ"ל ומלשון פיזור כנ"ל והעננים הם כנודות כמ"ש יזוקו מטר לאדו לעיל פר' י"ג סי' יו"ד ע' מ"כ שם וזהו רצוא ושוב כמראה הבזק ודרשה זו ע"פ מדת ממעל בארמית ולשון משנה כנ"ל וע"פ דבר הלמד מענינו:
נפטרים מאברהם בשש שעות. כמ"ש והוא יושב פתח האהל כחום היום ודרשו לעיל פר' מ"ח בסי' ח' שהיה בשש שעות ועל שעשה הכל במרוצה ומהירות כמ"ש וימהר אברהם האוהלה. ואל הבקר רץ וימהר לעשות. בודאי נעשה הכל בשעה מועטת. ויכלו לעוף לסדום כרגע אחר חצות היום. אלא המתינו בשליחותם מאחר שראו שאברהם מלמדו סנגוריא. ויש להם רשות להמתין אולי ימצא זכות כמ"ש חז"ל בגבריאל שהיו הגחלים עמומות בידו ו' שנים. וכיון שלא מצא זכות באו סדומה בערב שהעונש דומה לערב וחושך כמ"ש לקמן סי' ג'. וכמש"ל פ"ב סימן ג' ויהי ערב: