ויהי ערב. שלישים וקרואים. יחזקאל כ"ג כ"ג. וכל הפרשה מדבר שם איך שישראל בעצמם משכו עליהם האויבים. שמתחלה נתקרבו אליהם לחטוא עמהם ואח"כ נהפכו להם לאויבים להרע להם: ולזה הביא המשל שהעץ נכנס בברזל גורם שאח"כ יקצץ העץ עם הברזל את העץ. ואם לא נכנס תחלה העץ בברזל לא היה הברזל מזיק לעץ. וכן ישראל אם לא קרבו תחלה את הרשעים לחטוא עמהם. לא היו מזיקים אותן אח"כ. ואגב שהביא הפסוק דרש ענין הפרשה. אך צ"ע מה לענין הזה כאן. ואיך נבראו בשלישי גיבורים הלא בשלישי נבראו אילנות ודשאים. אך מצאתי זה רבות בשנים בימי נעורי במדרש כונן וז"ל ביום השלישי נבראו דשאים ואילנות. כיון שראו ארזי הלבנון ואלוני הבשן שהם גבוהים מכל הבריות. מיד נתגאו העצים כיון שראה הקב"ה שנתגאו מיד ברא כנגדו הר הברזל. התחילו האילנות מרתתין אמר להם עץ אחד מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק. ע"ש עוד באריכות: