אמר עד שלא. לעיל סוף פר' מ"ז וכאן בשינוי לשון וחסר ושם המאמר בשלימות ובביאור ויתכן שהועתק ממקום אחר:
וירא בשכינה כו'. כפל לשון. וירא והנה שלשה אנשים. וירא וירץ לקראתם דורש ע"פ מדה יו"ד מדבר שהוא שנוי על שני ראיות ודורש עוד מדה י"א מסדור שנחלק. שמ"ש וישא עיניו וירא שייך לפסוק הקודם וירא אליו ה' ועל זה אמר וישא עיניו וירא בשכינה. ואח"כ כתוב והנה שלשה אנשים נצבים עליו הם המלאכים וע"ז אמר וירא במלאכים. ע' לקמן פ' ע"ז סי' ג' וירא בשכינה:
שמות חדשים. ירושלמי ר"ה פ"א ריש הלכה ב'. ובתנ"ך נמצאו שמות ז' חדשים ניסן סיון אלול כסליו טבת שבט אדר. שהמה בספרים שאחר גלות בבל כמו אסתר זכריה נחמיה. וגם שמות שאר ה' החדשים שלא באו בתנ"ך מבבל הביאו:
אף שמות מלאכים. מיכאל וגבריאל נמצאים בסוף דניאל (ע' מ"כ) אבל רפאל לא נמצא ואולי חשיב ליה על שנמצא בספר טוביה שהוא אחד מח' ספרים הנוספים על התנ"ך והמעשה היה בימי חזקיהו המלך. ובדחז"ל נמצאים עוד שמות מלאכים כמו נוריאל יורקמי שר הברד דומה ועוד רבים. ומפורש כתוב שיש להמלאכים שמות כמ"ש לכולם שמות יקרא וכתיב לכולם בשם יקרא וכמ"ש לקמן פר' ע"ח סי' ד'. וצ"ל שגם שמות שאר המלאכים העלו מבבל כמו אלו השנים שנזכרו בדניאל. וכמו בחדשים לפני זה. ואין כוונת ר"ל לפרש פסוק זה והנה שלשה אנשים והובא דרך אגב של פסוק הנ"ל. ומאמר ר' חנינא אגב מאמר ר"ל. ור"ל לא הזכיר שמות מלאכים כלל. וכמ"ש בירושלמי שם שמאמר ר"ח ור"ל בעלמא אתמר. וכאן חסר וצ"ל כמ"ש ב"מ דף פ"ז ב' והנה ג' אנשים מאן נינהו ג' אנשים מיכאל וגבריאל ורפאל ויתכן שדורש גז"ש והנה שלשה אנשים. והנה מיכאל וגו' בדניאל. וגם כתוב שם והנה כדמות בני אדם וגו'. הם מלאכים שכבר נדמו בדמות בני אדם כמ"ש והנה שלשה אנשים. ועי' לעיל סוף פרשה ח' ומש"ש. ועל שנראו לו המלאכים עם השכינה מן הסתם שהם המלאכים היותר גדולים. וכמ"ש במ"ר פר' ב' סוף סי' יו"ד. וזהו שאמר המדרש אני ופמליא שלי. וע' יומא דף ל"ז מיכאל באמצע גבריאל מימין ורפאל משמאל מסכת ד"א פרק ד':
בדמות סדקי כו'. וע' לעיל פר' מ"ד סימן כ"ג ערביה שלמיי נוטיה ובילקוט כאן הגי' אחד בדמות סרקי ואחד בדמות נווטי. וכתוב בצד הילקוט סירקי תרגום מיד הישמעאלים מיד סירקיי. נווטי ספן כמ"ש לעיל פר' י"ב סי' י"ב ונווטיהם וכ"ג הערוך ופירושו אבל רש"י במדרש במקום סרקי גורס סדקי ופירש מוכר פת בלשון משנה ועי' במוסף ערוך חידושי דברים. וצ"ע מנא ליה כל זה. ולפי גירסת רש"י שדורש סדקי ולפי מ"ש רש"י בחומש על מ"ש ורחצו רגליכם שהיה סבור שהם אורחים ערביים. וא"כ הרמז על ערבי במ"ש ורחצו רגליכם אף שאחד היה ערבי אמר כן לשלשתם בשביל אחד וא"כ יתכן שמ"ש ואחד היה נווטי כמ"ש והשענו תחת העץ על שכל חייהם של מנהיגי הספינות על ידי עץ התורן ותחתיו. ואחד סדקי כמ"ש ואקחה פת לחם אך לפי גירסת הילקוט והערוך צע"ג מנא להו:
שכינה ממתנת עליהם. וירא אליו ה' ואח"כ כתוב וישא עיניו וירא והנה וגו' היינו בעוד שהשכינה נגלית לו ראה אותם. והתבונן אברהם שצריך לקבל האורחים. ע"כ אמר אם אבין שרצון השכינה להמתין עליהם כל זמן קבלתם כדאי לקבל אותם ולהפסיק ממראה הנבואה וזה ראיה שהם אנשים נביאים וצדיקים גדולים אצל הקב"ה. ואם לא יחפוץ להמתין אמתין עד שיסתלק מראה הנבואה ואח"כ אקבל אותם. ואע"פ שאינם גדולים עכ"פ אם אראה אותם חולקים כבוד זה לזה הם בני אדם מהוגנים בעלי דרך ארץ ואם לאו אפילו דרך ארץ אין בהם ולא אתן דעתי עליהם עתה וכמ"ש ריש סימן יו"ד לגדול שבהם אמר ואיך ידע אלא שראה אותם שהם חולקים לו כבוד כמ"ש ב"מ פ"ו. ומרומז ג"כ במ"ש ב' פעמים וירא וכנ"ל והמדרש לא פירש אלא הראיה הב' שהם מהוגנים אך הראיה הא' אם הם גדולים לא פירש כי סמך עצמו על מ"ש ואברהם עודנו עומד לפני ה' עד ששלח את המלאכים לסדום ולא נודע לו מיד:
אהל פלן. בערוך ערך פלן גורס פלונו של אברהם אבינו ופירש מקום מפולש ואורח ישר. ופי' המוסף ערוך אולם ושער וחצר בלשון יון:
דרומילוס. בערוך ערך דרמליס וז"ל מקום של א"א מפולש היה כו' דורמליס. פי' רחבה גדולה בלשון יון ע"ש במ"ע. והנה בערך פלן גורס פלוני של א"א וכאן מקום של א"א על שכאן אין הכוונה אלא בעבור תיבת דורמילוס ע"כ מעתיק כפי פירושו. מקום:
שהפליגו את דרכם. שנוטים מן הדרך להתקרב אצלי. אך כיון שראה אותם שהפליגו ולא נתקרבו אצלו ועברו על אהלו. ועל שכתוב ב' פעמים מפתח האהל דורש מדה יו"ד שהיה לו שני פתחים. וזהו וירץ לקראתם. שעברו לפניו ועל אהלו וירץ מפתח הב' ובא לקראתם ובתחלה באו לפניו בפתח הא' וזהו נצבים עליו. ועי' ב"מ דף פ"ו בא"א: