דייך אני ואתה. בא לדרוש פסוק ויאמר אליו אני אל שדי וגו' ומתחלת התורה ועד כאן עדיין לא נזכר שם שדי. וגם תיבת אליו מיותר. ע"כ דורש מדה ט"ז שכאן צריך לומר שם זה. והדבר למד מענינו שמדבר באברהם והמילה. ועל דברים אלו אמר די עד כאן כמ"ש ריש סימן הקודם. ומ"ש אליו פי' שהדיבור של די מיוחד אליו וממנו. שדי לעולם אני ואתה. שאין אחר מכיר ומודיע אלהותי רק אתה. ואם לא תכרות עמי ברית די לעולם וכו' ויחרב. ודי למצוה זו שהיתה מצפה ומיחלת עליך. וכמ"ש בסימן הקודם דבר צוה לאלף דור וכמ"ש אם לא בריתי וגו'. וזה ע"פ מדת ממעל:
היו באים ומזדווגים. נזדווגו המלכים להלחם אתי ולשון הזדווג משמעו על המלחמה כמ"ש לעיל פר' מ"ב ריש סי' ג' וש"נ ושאל מה יעשה אם יבואו להזדווג לו בעת שימול ויהיה חלש וכטענת אשכול לעיל סוף פרשה מ"ב וזה מרומז במ"ש ויפול אברם על פניו אחר שציוהו על המילה. ודורש שהכוונה שאז התפלל שלא יכשל. וזה על פי מדה ט' ולמוד מענינו שמהתשובה שהשיב לו אחר נפילתו וידבר אתו אלהים לאמר אני הנה בריתי וכו' שתיבת אני מיותר. וגם תחלה אמר וירא אליו ה' וגו'. אני אל שדי ואח"כ אמר אלהים. על כן דורש שעל תפלתו השיב לו אלהים. שהכוונה שאלהותי יעמד לך. ואהיה פטרונך. ואם אמר אלהיך היה הכוונה על אברם בלבד אך מאחר שאמר אלהים משמע לכל. וזהו שאמר ולא לך בעצמך אלא דיו לעולמי שאני אלוהו ועיין לקמן סימן ט'. ובריש מדרש רות פסוק אלהים אלהיך אנכי. דייך אני פטרונך ומ"ש דייך יכו' דעת המדרש שמ"ש אני נלמד מפסוק הקודם אני אל שדי וכאלו כתוב גם כאן אני אל שדי ועל כן יתכן לדרוש דייך דיו:
שאמרתי לעולמי די. הוקשה לו איך קורא להקב"ה שדי הרי הוא באמת אין די ואין סוף ע"כ דורש נוטריקון שדי שאמר די וע"פ מדה ט' שאמר לעולמו היינו לכל המציאות שהמציא. וכמ"ש לעיל פר' יו"ד סימן ה' שהיו מותחים וכו' וכמ"ש לעיל פר' ה' סימן ח' בביאור ע"ש השינוי. ור"א בן יעקב דורש על הקדוש ברוך הוא בעצמו והנוטריקון שדי שאין די. ועל פי מדה ט' שאין העולם ומלואו כדאי וכמ"ש הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך:
אכסיוס ואנקוס. בערוך ערך אקיוס גורס אקיום ואקנוס וכתב המוסף ערוך פירושו בלשון יוני בלתי נפסד. ופי' אקנוס מספיק בעצמו. פי' שעצמותו מספיק הכל: