חומסני אתה בדברים. דורש חמסי עלך על חמס דברים שהדברים שהיה ראוי שידבר אברהם עבור שרה להגר שתכבדנה חמס וגזל ממנה שלא דיבר עבורה. וזה ע"פ מדה ט'. ואברם עשה כן לכבודה של שרה שלא היתה שפחתו אלא שפחתה. ואולי אם יגער בה ירע בעיניה של שרי וע"כ שתק וכמ"ש הנה שפחתך בידך ובך הדבר תלוי:
בעי דיני גבך. דורש שהחמס הוא שגזל ממנה תפלתו. והדין שנעשה לי שלא ילדתי אני תובע ממך. וא"כ התרעמה עליו בשני דברים. א' שלא התפלל בעדה כנ"ל והב' על הקלת הגר:
חבושים בבית האסורים. והנמשל כמ"ש לקמן ריש פרשה ע"א ואת אסיריו לא בזה אלו העקרות שהן אסורות. גם יתכן על שסבר אברהם שהמזל גורם שלא ילדו וזהו הבית האסורים כמ"ש לעיל פר' מ"ד סימן יו"ד והקב"ה הוציאו מהמזל וכמ"ש ויוצא אותו החוצה כמ"ש שם סימן י"ב ואם היה אומר בלשון רבים היה מוציא אותה ג"כ מבית האסורים. ומשל זה בהסרת הגזירה הרעה. אך אינו די בזה. שצריך עוד פקידה על גזירה טובה ועל זה אמר המשל השני של נתינת הזרע:
ואנכי הולך ערירי. ועפ"י מדה ט' הכוונה הושיעני שלא אלך ערירי ותן לי בנים. וכן בפסוק הן לי לא נתת זרע פי' על פי מדה ט' תן לי זרע והשיב לו כה יהיה זרעך. ואם היה אומר הן לנו לא נתת זרע תן לנו זרע היה משיב לו כה יהיה זרעכם:
חימסה בפניו. דורש התיבות כמשמעותם חמסי עליך חמסי על גופך ופניך. וגירסת הערוך ר' מנחמא אמר בשם רבי אבין חימסה פניו. ובילמדנו ותדבר מרים ואהרן אסטטניות שנאמר חמסי עליך מהו חמסי שחיטטה אותו וחימסה פניו כנמיה:
אסטטניות. בערוך הביאו ולא פירש ואולי הוא מלשון אסתניס ע"ש בערוך:
ד' מדות. לעיל פר' י"ח סימן ב' וש"נ:
ושרה שומעת. ואין אדם צריך לשמוע אלא דבר שנאמר לו ולא מה שנאמר לאחר. אולי דבר סוד וסתר הוא ומזה הגיע לה שצחקה:
ותצא דינה. בד"ר פר' ו' סי' י"א איתא ותצא לאה עי' לקמך ריש פר' פ':
שהרתיק. מלשון רתוקות זהב מלכים א' ו' כ"א וכן ביחזקאל עשה הרתוק. שהתחבר והתקשר עי' מוסף ערוך ערך רתק ב' ועי' ב"ק דף צ"ג א' ופי' מי שמבקש מדת הדין על אחרים:
שפוי. בנחת ושתיקה:
שלשים ושמונה שנה. צ"ע שהרי אברהם חיה קע"ה שנה ושרה קכ"ז הרי מ"ח שנה. ונ"ל שהכוונה שהיה ראוי לשרה שתגיע לשנות אברהם ולמות עמו יחד. שנמנעו משנותיו ה' שנים שלא לראות את עשו שיצא לתרבות רעה כמ"ש לקמן פר' ס"ג סי' י"א וגם שרה היתה ראויה לחיות עד שיחיה אברהם ולא יותר מטעם זה עצמו. ואברהם חיה קע"ה והיה גדול משרה יו"ד שנים. וכמ"ש הלבן מאה שנה יולד ושרה הבת תשעים שנה הרי כשהיה אברהם בן קע"ה שנה היתה שרה ראויה להיות קס"ה ומתה בת קכ"ז הרי ל"ח בצמצום וכ"כ היפ"ת:
כתיב ויבא אל הגר. וגירסת הילקוט כבר כתיב ויבא אל הגר ותהר. והיינו פסוק ד' ולמה כתב עוד בפסוק י"א הנך הרה:
עין רעה. אע"פ שלא קללה בפירוש. ור"י דורש שקללה בפירוש באומרה ובינך כאלו כתוב ובנך. וצ"ע שבספרים שלנו כתיב וביניך בשני יודי"ן אך במ"ר פר' ג' סימן י"ג וש"נ ושם איתא שתיבת וביניך נקוד והיינו על יו"ד השני. ואף שלא נזכר שם שנקוד. על שמביא שם כל הענין הרבה דברים של ניקוד ואמר שם ודכוותי' הרי שדומה לכל השאר וכמ"ש מפורש במקומות שציינתי שם שהוא נקוד:
אלו אלישע אמר. פי' שאלישע אמר להשונמית ברוח הקודש למועד הזה כעת חיה את חובקת בן והשונמית שמעה מהנביא והיה אצלה זכיה גדולה ששמעה בשורה טובה מפי נביא אמת. אף כי הגר שזכתה בעצמה לשמוע בשורה טובה זו מפי מלאך ה' ולראות המלאך ודיברה היא לו והוא השיבה וזה מדרגה גדולה מאד בנבואה. והמדרש הזכיר אלישע על כי אצלו מצינו שבישר להשונמית כנ"ל וכאן הכוונה על הנביא שהיה בימי הגר היינו שם בן נח וכמ"ש לקמן סוף פרשה זו. ונ"ל שבא לדרוש פסוק וימצאה מלאך ה' שנחשב לה למציאה שהיה די אלו שמעה בשורה טובה זו מפי נביא כנ"ל. וא"כ דרשה זו אין כאן מקומה אלא בריש סי' ז' וימצאה מלאך ה' כנ"ל ברור: