ממספוטמיא. פירשתי לעיל סוף פר' ל'. ודעת המדרש שפירוש הפסוק על אברהם אע"פ שהתחיל ואתה ישראל עבדי אך מאחר שאמר בס"ד זרע אברהם אוהבי דורש מ"ש אשר החזקתיך מקצות הארץ שלא יתפרש ביעקב שהרי תחלתו היתה בארץ ישראל ודיבר עמו והחזיקו במקום הקודש. אך אברהם החזיק בו מקצות הארץ מבבל שהיא רחוקה. ומ"ש מאציליה קראתיך פירש מגדולי הארץ כמ"ש ואל אצילי בני ישראל. כמ"ש פר"א פרק ט"ז רבקה בת מלכים. וכמו שכתב בספר הישר שתרח היה שר צבאו של נמרוד וכמ"ש אל עיר נחור:
קראתיך זמנתיך. שאמר תחלה החזקתיך. ואחר כך קראתיך מתחלה קוראים ואח"כ מחזיקים. על כן דרש זמנתיך. שאחר שמחזיקים באדם מזמינים אותו לסעודה כמ"ש ותחזק בו לאכל לחם:
בחרתיך באברם. כמ"ש אשר בחרת באברם וכמ"ש ברכות סוף פרק א' שבחר בו בעת שהיה שמו אברם. ולא מאסתיך באברהם. שאז כבר היה זקן ועכ"ז לא מאס בו אבל עוד ינובון בשיבה וכמ"ש אל תבוז כי זקנה וגו':
אל תירא וכו' אל תשתע. חוזר לדרוש על יעקב מכופל לשון. אל תירא וכו' האומר לך אל תירא ופסוק אל תירא על יעקב. ופסוק האומר לך על תירא על אברהם שמפורש בו שא"ל הש"י אל תירא אברם ולא אצל יעקב. וא"כ נאמרה נבואה זו בימי אברהם ובימי יעקב. ויותר נראה שכל הפסוק מדבר ביעקב כי מאחר שכל כוונת הש"י באברהם הוא על יעקב וזרעו אמר אשר החזקתיך מקצות הארץ פירוש שכל מה שהחזקתי באברהם הוא למענך. וכן פסוק האומר לך אל תירא כאלו אמר ליעקב כי למענו ועליו אמר לאברהם. וכל הענין בילקוט ישעיה מ"א בגירסא מתוקנת וכאן חסר כמ"ש במ"כ:
נשפכו מים על שוקיו. מאמר זה לקמן פר' ס"ה סימן י"ט ושם פירשתי:
הן יבושו ויכלמו. וס"ד כל הנתרים בך. ועל זה פירש אלו שהם סוטנים בך וזה במעשה. אנשי ריבך. בדברי ריבות:
ולא תמצאם. וס"ד אנשי מצותך. וזה שאמר אלו שהם עושים עמך מצות. היינו ריב דברים עם מעשה מות כמ"ש שמ"ר פר' א' סוף סימן כ"ט בהדיא וכמ"ש בפסוק אנשי מלחמתך:
אף עזרתיך. גירסת הילקוט אמצתיך במיכאל אף עזרתיך בגבריאל. והוא בעצמו אומר לך אל תירא עכ"ל. במ"ש כאן אל תירא אברם: