דורש שמות. דאל"כ למה נכתבו שמותיהם בתורה שהיה די בזכירה שהיה מלך סדום ומלך עמורה וכו' אלא לדרוש מהות האדם. שנאב אותיות שאב והנו"ן נוטריקון של ממון. ופי' שואב כמו שואף מתאוה בהון. וכמ"ש באות נפשה שאפה רוח וכן שמאבר נוטריקון שם מ' אבר שם אבר וכנפים לעוף ולהביא ממון בדרכי הכישוף שהיה נוהג בדורות ראשונים כידוע מענין בלעם ומלכי מדין כמ"ש במ"ר פר' כ"ב סימן ה' גם יתכן שפירושו שהיה פורח ונוסע מרחוק ובספינות כדי להרבות ממון:
שנתבלעו דיורין. כמ"ש אצל צוער לבלתי הפכי את העיר הרי שהיתה ראויה להיות נהפך ולא יתכן לומר שניצלה לגמרי שהרי כתוב כי ירא לשבת בצוער הרי שהיה העונש מעותד לבא עליה על כן דרש שלא נהפכה עם סדום אבל אח"כ נתבלעו דיורי' ולא העיר עצמה כמ"ש לבלתי הפכי את העיר:
ג' שמות. שמ"ש ויצא מלך סדום לקראתו אל עמק שוה הוא עמק המלך פי' שיצא מלך סדום מבארות החמר. שבעמק השידים שנפל שם כמפורש הרי שיצא אל עמק השידים. וכאן כתוב ויצא מלך סדום לקראתו אל עמק שוה. וכמו שכתוב לקמן פר' זו סימן ז' כדעת רבי נחמיא וכן הוא לקמן פר' מ"ג סימן ה'. הרי שעמק שוה הוא עמק השידים. (ונקרא גם כן עמק המלך כמו שכתוב הוא עמק המלך על ששם המליכו את אברהם. תנחומא סדר זה ועי' במ"ר פר' ט' בסימן כ"ד קרוב לסופו עצה עמוקה של מלכו של עולם). ומ"ש עמק סוכות כוונתו למ"ש תהלים ס' אלהים דבר בקדשו אעלוזה אחלקה שכם ועמק סוכות אמדד. וכמ"ש בהדיא שמ"ר פר' ט"ו סוף סימן ח' שפסוק זה אברהם אמרו. ומ"ש אחלקה שכם נדרש שם. וכאן דרשו מ"ש ועמק סוכות אמדד. והיינו כשנצח המלחמה ושבה ובזז כל הביזה. וחלק ומדד הביזה בעמק סוכות ועמק השידים ששם היה מקום המלחמה:
שרים תלמים. ארץ עבודה וחרושה תמיד ועשויה תלמים תלמים בולטים כמו שדים:
שהוא מניק את בנו. לשון התנחומא שהיתה מניקה אותם כשם שהשדים מניקה את התינוק:
ששם הושוו. שעד עתה חלקו על אברהם כל המלכות ורצו להרגו וכנ"ל בסימן א' ובריש סימן ג' ואחר שראו כאן שה' עמו ועזרו לנצח כל המלכים הגדולים הנ"ל הסכימו כל הנשארים להשלים עמו ולהסכים לדעתו עי' לקמן פר' מ"ג סימן ה' ולקמן פר' נ"ה בסימן ו' במ"ר פר' ט"ו סוף סימן י"ד ורמוז בד"ר בפרשה ב' בסימן ז' וסימן ל"ג:
ועשו לו בימה גדולה. וכמ"ש לקמן פר' פ"א סימן ב' וש"נ אצל ר' לוי בר סיסי כלשון שכתוב כאן. ומאחר שדרשו שהסכימו לגדלו כדלקמן אמר שעשו לו בימה:
ואמרו שמענו אדוני נשיא וכו'. כשאמר אברהם תנו לי אחוזת קבר עמכם השיבו לו שמענו אדוני וכו'. משמע שהם מבקשים ממנו דבר שישמע להם הלא הוא היה מבקש מהם והיה להם להשיב במבחר קברינו קבור. על כן דרשו שהבקשה היתה שיקבל עליו שיהיה עליהם לנשיא ולמלך ולאלוה. ועיקר הדבר היה בעמק שוה שהשוו כל האומות דעותיהם לדבר הזה שהמליכוהו אלא שהוא לא קבל עליו על כן בכל פעם שנצטרך הוא להם לאיזה דבר חזרו ובקשו ממנו שמענו אדוני וכו' ומ"ש שאמרו לו ג' דברים מלך ונשיא ואלהים. היינו ממ"ש שמענו אדוני שיהיה להם אדון ומלך. ונשיא אלהים והיל"ל נשיא מאלהים. ע"כ דרשו שאינו סמוך אלא הם שני ענינים נשיא ואלהים. ובסוף תד"א יליף שמ"ש נשיא הוא מלך וכמ"ש אשר נשיא יחטא. ומ"ש שמענו פירושו קבל ממנו כתרגומו. אך אברהם לא שמע להם לכלום:
שהיה מסוכך באילנות. וכמ"ש ויק"ר פר' ה' סימן א' מפסוק נתיב לא ידעו עיט מחמת רוב האילנות וגובהם ע"ש ועי' בתנחומא ולשון רש"י ומפרש במדרש הרנינו שאין לך שביל ושביל בסדום שלא היה בו שבעה מיני אילנות זה למעלה מזה שהיה כל השביל מסוכך בו לקיים מ"ש נתיב לא ידעו עיט עכ"ל וביד"מ הביא בשם מדרש האזינו שפסוק הרנינו הוא בסדר האזינו:
לא היה שם אלא צינורות. ובילקוט הגי' לא היה שם אלא צורות ופירושו צורים ואבנים כלשון הפסוק שמביא בצורות יאורים בקע ובפסוק הקודם בחלמיש שלח ידו הפך משורש הרים. וכמ"ש לקמן פר' נ"א סימן ד' שהפסוקים מדברים בסדום ע"פ מדה י"ז שבתורה מפורש בהפוך את הערים. וכשנהפכה סדום נתבקעו היאורים זה לזה ונעשה ים המלח. וכמ"ש בתנחומא כאן הוא ים המלח שבעונם נעשה אותו מקום למים מלוחים. וכן הוא אומר ארץ פרי למליחה מרעת יושבי בה. וא"כ יש לסדום עוד ה' שמות. עמק השדים. ים המלח. עמק שוה. עמק המלך. עמק סוכות. אלא שהם כלולים בג' מקומות שאצל עמק השדים כתוב ים המלח ואצל עמק שוה כתוב עמק המלך: