ואברם כבד מאוד. עי' לעיל סוף פ' מ' שאברהם בכל עניניו סי' לבניו:
וילך למסעיו. איך הם שלו ודרש על שכבר הלך בהם בנסעו למצרים:
שפרע הקפותיו. הוקשה לחז"ל שכאשר יצא מחרן כתוב. ויקח אברם וכו' ואת כל רכושם אשר רכשו וכשהלך למצרים ברעב לא נזכר רכוש ויתכן שבעת הרעב פיזר כל אוצרותיו לצדקה ועשה חסד עם כל באי עולם על כן הוכרח בלכתו למצרים ליקח בהקפה על בטחון הש"י. ובחזירתו ממצרים כתיב ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב ועל כן פרע הקפותיו. מה עמקו דברי חז"ל:
ד' דברים טובים. איכה רבתי פסוק ידו פרש צר כל הענין:
וילך אברם וילך אתו לוט. בריש לך לך בראשית י"ב ד' ועי' מ"כ. וגם ללוט וס"ד ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים. שם י"ג ה' וישב את כל הרכוש וגם את לוט ורכושו השיב. שם י"ד ט"ז ויהי בשחת אלהים שם י"ט כ"ט. הרי כתוב ד' פעמים טובות שהיו לו ע"י אברהם:
וישלח מלאכים. וכמ"ש שבלק היה מלך מואב וכן בסוף בלק ויחל העם אל בנות מואב וגם אל בנות עמון. כמ"ש ספרי סוף בלק עי' במ"ר פר' כ' סימן כ"ב מש"ש בביאור:
ויאסוף אליו. היינו עגלון מלך מואב כמפורש שם הרי מואב ועמון:
ויהי אחרי כן ויבואו בני מואב ובני עמון. ד"ה ב' כ':
ידו פרש צר. וס"ד אשר צויתה לא יבואו בקהל לך היינו בני מואב ובני עמון כמפורש בתורה סדר תצא:
ונכתב חטא שלהם בד' מקומות. כאן לא הובא אלא שתים וחסר עוד שתים הובא באיכה רבתי שם פסוק ידו פרש צר הנ"ל ביהושע כ"ד ויקם בלק בן צפור מלך מואב ויקרא לבלעם וגו' והב' בנחמיה י"ג וישכור את בלעם לקלל. כן הוא בהדיא שם וכנ"ל בספרי שגם עמון היה עמהם וכל דרשה זו ע"פ מדה י"ז ומדת מנגד:
משא מואב. ועמון בכלל ואע"פ שאינו מפורש כאן מפורש הוא ביחזקאל ובצפניה ומאחר שכולם נתנבאו על לעתיד הרי כולם נבאו על זמן אחד: