צדיק כתמר יפרח. במ"ר ריש פרשה ג' באריכות ושם מפורש ומבואר ועי' תענית דף כ"ה ב"ב דף פ' מדרש תהלים צ"א ברייתא דל"ב מדות מדה כ"א שדרשה זו על פי מדה זו מדבר שהוקש לשתי מדות אתה נותן לו כח היפה שבשתיהם. וכאן הוקש לשתי מדות לתמר ולארז וחושב מעלות של שניהם:
סיקוסים. פירושו סוף וקץ ויש עצים קשורים הנקראים גם בלעז שלנו סוקעס שהעצים החלקים הולכים גידי העץ מהשורש עד ראש העץ. אך העצים הקשורים הגידים כלים ונפסקים אצל הקשרים ושם נסבכים והולכים בסיבובים ועקומים כך הצדיקים כל מעשיהם לשם הש"י ואין מחזיקים לעצמם והם ישרים וכמ"ש והאלהים עשה את האדם ישר שאין לו אלא תכלית אחד לעשות רצון אביו שבשמים והרשעים דומים לקישורי העץ שלהם תכליתים רבים כמספר תאוותיהם ורעותיהם. ואצל כל רצון משולח שם סוף תכליתו:
צילן רחוק. פירושו שהוא ארוך ורחוק משרשו לפי נטות השמש ועי' בספרי מדרש תנאים מענין זה ההפרש בין תמרה וארז לענין הנ"ל וכאן חושב תחלה מעלות ששוה בשניהם ואח"כ חושב מעלות שיש בזה ואין בזה:
תמרה היא צופה מיריחו. ויריחו נקראת עיר התמרים עי' זוהר על פסוק ויצו עליו פרעה אנשים ובמדרש תהלים שם הגי' תמרה היא צופה ומריחה. ופירושו שהיא רואה וצופה תמרה פלונית ומריחה ריחה ולא תגדל פירות עד שירכיבו אותה ממנה. וכן הארז יש בו תאוה שהרי נמצא בו זכר ונקבה וכמ"ש ויקח תרזה ואלון תרזה ארז נקבה ואלון מלשון איל זכר דכר כמו איילונית וכמ"ש כאלה וכאלון אלה נקבה כמ"ש תחת האלה הגדולה ואלון זכר כנ"ל וכן כי ארזה ערה בלא מפיק ג"כ ארז נקבה:
מהם בעלי אגדה. מהם בעלי מצות מהם בעלי צדקות כן הוא במ"ר שם ע' עוד שם:
להזדווג. פי' ואינו משמר עצמו שלא יוסיף על רצון הש"י וכמ"ש אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה ולומד מפרעה שהיה לו רשות ליקח מס מאברהם אך לא למשול באשתו ועל כן נענש פרעה. ואגב דרשה זו הובא כל מאמר זה לכאן: