אפרכס. עיין מ"כ:
טס של זהב. אינו מהדק יפה בנקב שהוא קשה. אך האצבע שהוא רך סותם פי הנקב יפה:
מראות גדולות. יש מראות בולטות מגדלים הראות. מראות קטנות מראות שקיעות מקטינים הראות. הרי שע"י המראות אדם משנה תבניתו. אך הוא עצמו אינו משתנה. ק"ו הש"י שאין בו שינוי חלילה אלא לפי כח המראות שרואים בו הנביאים. ועיין שמ"ר פר' ג' סימן ו' וש"נ:
מן הסערה. מבין שערת ראשך. דאם כפשוטו מן רוח הסערה. הלא כתיב מפורש לא ברוח ה' ע"כ דרש ע"פ מדה כ' אא"ע לסערה ת"ע ע"פ מדת ממעל על שער ראשו. וכמו בשמשון ששרה עליו רוה"ק ע"י שער ראשו:
ומאחר שתכנס. ותצא וכמ"ש כיון שיצא שקל עצמו. וכמ"ש בסי' ג' בשם מדרש תהלים שהגשמים זיעת מים עליונים. והזיעה הוא מעין ואינו מחסר כלום. וזהו פלג אלהים מלא מים. ובפסוק הקודם פקדת הארץ ותשוקקה רבת תעשרנה פלג אלהים. פי' אע"פ שמעשיר הארץ בגשמים אעפ"כ פלג אלהים מלא מים:
פלגא. שבמקומות אחרים כתוב בל' רבים פלגי מים כי מים לשון רבים. וכאן אמר פלג לדרוש פלגא. והמים עצמן קורא פלג לא המקום: