אם נכנס נח. לקמן פר' מ"ז ריש סימן ח':
כל צפור כל כנף. זה מיותר שכבר אמר ברישא וכל העוף למינהו ע"כ דרש מדה כ' אא"ע לכאן לכינוס התיבה ת"ע לענין קרבן שמפורש בתורה שהקריב נח מהבהמה והעוף. ובא להורות כל צפור שיהיה הכל של צפור שלא יהיה חסר אלא שלם. ושיהיה הכנף שלם לא מרוט וכן פסוק והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו ג"כ מיותר לדרשה לסרוחין ולחסר אבר וזהו מכל ולא חסר:
קניני אנא. וכי ציד של חיה ועוף ושקצים ושרצים אני להיות בקי בכל מינים אלו ולהביאם כל אחד ממקומו. ודורש על שבפסוק י"ט אמר ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התיבה להחיות אתך ואח"כ אמר כמה פעמים יבואו אליך והבאים מכל בשר ב' כ"מ והכריע ע"פ מדה ט' שהקב"ה אמר לו תביא ואמר לו נח וכי קניגי אנא ואז אמר לו יבואו אליך מעצמם. ומ"ש תביא בהכרח יתפרש שכאשר יבואו תקבלם:
דרשו מעל ספר ה'. וס"ד וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן. וענין הפרשה מדבר במפלת שונאי ציון באחרונה (וכמ"ש יחזקאל ריש ל"ט). וכמ"ש ישעיה שם פסוק ה'. כי רותה וגו' ואמר שם שיתקבצו שם מקצת העופות ולא פי' לאיזה צורך יתקבצו. ועל זה חתם שם דרשו מעל ספר ה' וגו' ולא פירש איזה ספר ה' ולמה ידרשו מספר ה'. ודרש ר' יוחנן דרשה נפלאה ונשגבה. תחלה דרש שהענין מדבר במפלת גוג. כי כאן כתיב כי זבח לה' וגו' וטבח גדול וגו' וביחזקאל ל"ט אצל מפלת גוג כתוב ג"כ כה אמר ה' אלהים אמור לצפור כל כנף וגו' על זבחי אשר אני זובח לכם. וכן שאר עניני הפרשה ומליצתה דומה ממש לענין הפרשה שם הרי שגם ישעיה כוון על מפלת גוג. וביחזקאל ביאר שצוה לו הש"י שיאמר לכל חיות ועופות שיבואו כולם לאכול בשר גבורים ולשתות דמם אך לא ביאר איך יבואו האם על פי צווי יחזקאל לבד יבואו ובפרט שיאמר בימיו שיבואו לעתיד במפלת גוג כל חיות ועופות. אך ג' פרשיות אלו היינו כאן של נח ושל ישעיה ל"ד ושל יחזקאל ל"ט מלמדים זה על זה כי ספר ה' פי' ספר התורה שנקרא ספר ה' ושם מפורש שבאו כל החיות והבהמות והעופות לתיבה מאליהן. ולא פירש איך באו מאליהן. ומפורש בישעיה שם כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן. ובתיבה היה ענינם שיסגרו י"ב חודש בהכרח נגד רצונם. וישעיה ניבא שם בפרשה שיבואו כולם במפלת גוג כמו שבאו לתיבה ולא פירש ישעיה למה יבואו והרי מפורש ביחזקאל לאכול בשר ולשתות דם להפטם מהם. הרי יוצא לנו קל וחומר. אם באו כולם להסגר בתיבה י"ב חודש כדמפורש בספר ה' ע"י שצוה בפיו וקבצן ברוחו כדמפורש בישעיה על אחת כמה וכמה שיבואו כולם להפטם כמפורש ביחזקאל. ומה שפרט המדרש שבאו להסגר י"ב חודש דעת המדרש שהק"ו שיבואו להפטם יהיה ג"כ י"ב חודש. כמפורש במדרש תהלים במזמור ק"נ ואכלתם בשר ושתיתם דם על זבחי אשר אני זובח לכם ולא פירש יחזקאל כמה זמן חיה ועוף אוכלים נבלתו של גוג בא ישעיה ופירש וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף שע"פ מדה י"ז מדבר במלחמת גוג הרי י"ב חודש עושים על גוג. ודרשה זו ע"פ מדה י"ט דבר שנאמר בזה וה"ה לחבירו שהעופות יהיו בקיץ וכן בחורף ובהמות יהיו בחורף וכן בקיץ שכולם יהיו יחד י"ב חודש. ולזה כוון רבי יוחנן במ"ש י"ב חודש וכמו שכתוב מפורש בסדר עולם רבה פרק ג' משפט גוג לעתיד לבא י"ב חודש שנאמר וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף. ועל פי דברינו הנ"ל יובנו בקל דברי הסדר עולם. וע' עוד שמ"ר פר' למ"ד סימן י"ז בסופו מה ששייך עוד לדרשה זו וכל דברים אלו היו ידועים ופשוטים לחז"ל ונפלאות הוא בעינינו:
דרולומוסיא. הרג של כליה כמ"ש לעיל פר' כ"ו סימן ה' מאמר ר' שמלאי וענין המשל שנותן אוהבו בבית האסורין להצילו מההרג הכולל. ועוד נותן חותמו עליו שלא יכנסו ההורגים שם ועי"כ ניצל אוהבו וכן נח שכתוב בו ויסגור בעדו והיה לשתי הכוונות יחד והזכיר שמו על הסגירה ויסגור ה' וזהו החותם:
והקיפה אריות. דורש כן ממ"ש ויסגור ה' בעדו. ואין סגר אלא חיות רעות שנאמר אֱלָהּ שלח מלאכא וסגר פום אריותא [וביפ"ת הביא זאת בשם ר' תנחומא] כן הוא במכילתא ריש בשלח על פסוק סגר עליהם המדבר. וכן הוא בילקוט כאן בשם מדרש אבכיר על פי גז"ש כנ"ל ולמה הקיפה אריות אלא שהגבורים נתכנסו מפני המבול סביב לתיבה וראו שלא ינצלו בתיבה חלק אלף אלפים מהם ובקשו להפוך התיבה ולשברה. והאריות הרגום כמפורש לעיל פר' ל' סימן ו' ע' מש"ש: