י"ב חודש. עדיות פרק ב' ס"ע ריש פרק ד' באריכות ועיין גם כן החשבון לקמן סוף פר' ל"ג:
ויהיה להם חלק לעוה"ב. גירסא זו לא יתכן שהרי משנה שלמה שנינו דור המבול אין להם חלק לעוה"ב סנהדרין ק"ז והעתקתי המשנה לעיל פר' כ"ו סימן ו' ופירשתיה ובברייתא בגמרא פליגי ר"ע וריב"ב אם יעמדו בדין אך ליכא למאן דאמר שיהיה להם חלק לעוה"ב. וכן הוא בהדיא בס"ע ריש פרק ד' שם וכן הוא בהדיא לקמן פל"ב סי' א' ויק"ר ריש פר' ד'. וכן הוא במדרש קהלת דר"י אית ליה שאינם לא חיים ולא נדונים ועל זה הביא שם מאמר ר' יוחנן כל טיפה כמו כאן לומר שעל כן אינם נדונים עוד ובירושלמי דפרק חלק איתא דב' מאמרים הם דשאר רשעים נדונים בגופם י"ב חודש ויש להם חלק לעוה"ב ודור המבול נדונו י"ב חודש ואין להם חלק לעוה"ב וכמ"ש לקמן וחלק אין להם עוד לעולם:
מרתיחה בניהנם. דעתו שמ"ש שמשפט דור המבול י"ב חודש היינו כמו כל הרשעים שמשפטן י"ב חודש בגיהנם וע"כ אין להם עוד דין אחר:
בעת יזורבו נצמתו. בדור המבול מדבר כמ"ש לעיל סוף פר' כ"ו שאיוב וחבריו באו לגלות מעשה דור המבול. וכל מה שכתוב באיוב שמדבר ברשעים מן הסתם מדבר בדור המבול. ופירוש הפסוק בעת יזורבו שזב עליהם המטר כמו מן מרזב נצמתו שנחלטו לאבדון עולם וכמ"ש ויק"ר פר' ז' סימן ז' כמה דתימא לצמיתות לקונה אותו ותרגם אונקלוס לחלוטין. וכן דרשו מ"ש אותו אצמית לחלוטין ועיקר הלימוד של החמימות של גיהנם מסיפא דקרא בחומו נדעכו ממקומם. וכמ"ש פר"א סוף פרק כ"ב א"ת בחומו אלא בחמימות. שבחומו משמע בחמתו וכעסו וא"כ היל"ל בחמתו על כן דורש. שלכן שנה לדרוש בחמימות:
גם אהבתם. ועי' מדרש קהלת ועי' לקמן פר' ל"א סימן ו' היכן מרומז שעבדו כוכבים:
מקנאין להקב"ה. עי' מ"ש לעיל פר' כ"ג סימן ג' אוהל ומקנה ותבין כאן ועי' מ"ש ילקוט כאן סוף בראשית ביתר ביאור וכמו שהביא רש"י במדרש שם פרשה כ"ג בשם ברייתא דל"ב מדות ולא נמצא בברייתא שלנו:
בכל אשר נעשה תחת השמש. על כל אשר עשו בחייהם תחת השמש על כן אבדו חלקם לעוה"ב:
א"ר אבא בר כהנא. לקמן ריש פר' כ"ט וריש פרשה ל"א סנהדרין ק"ח ועי' לעיל פר' כ"ו סוף סימן ו':
ונח מצא חן אתמהא. שכל הפסוק מיותר שהרי בסדר נחהסמוך מפורש הכל באריכות. גם הוי"ו של ונח משמע שמוסיף על ענין הראשון. על כן דורש שמ"ש כי נחמתי כי עשיתים ונח שגם נח בכלל כי נחמתי וא"כ מ"ש מצא חן הם ב' כ"מ מדה ט"ו והכריע ע"פ מדה ט'. אלא שמצא חן וזהו שאמר לא שהיה כדאי אלא שמצא חן: