בני דייניא. ובפר"א פרק כ"ב איתא שמ"ש בני האלהים פירושו על המלאכים שהפילם הש"י משמים ע"ש באריכות וכן הוא בזוהר:
מקלל לכל מאן. ע' שי"ר פסוק אמרתי אעלה בתמר על פסוק וריוי' די רביעאה דמי ועי' שמ"ר פר' כ' סימן יו"ד:
כומריא גנבו. פי' שהכומרים והכהנים של עובדי כוכבים שדורשים להמון עם לירא מהם ולהשבע בשמם. ומזהירים אותם שלא לגנוב ושלא לגזול וכשהכומרים בעצמם גונבים וגוזלים אז גם ההמון לא ישמעו להם. ומי מהעם יפנה להשבע בשמם ולהקריב להם קרבנות ותיבת אלהיא שייך למטה:
בלא צער ובלא יסורים. ומ"ש בני אלהים כו' כמ"ש הררי אל וכדומה:
על התקופות. עי' לעיל פר' יו"ד סימן ד' שיש כוכבים גומרים מהלכם לכמה מאות שנים ויש כוכבי נבוכה וכוכבי דשביט שאינם מתראים תמיד רק לעתים רחוקות ואין לעמוד על בירורם עד שיראום כמה פעמים בעתים שונות. ולזה צריך לחיות הרבה מאות שנים:
טבת כתיב. והקרי טובות ומשמעו שהיו בעצמן טובות יפות וטובות לב ומוצאות חן בעיני אלהים ואדם. ולפי הכתיב חסר משמע שאין להם טוב ומעלה מעצמן אלא שמטיבים אותן אחרים. והיינו על ההקשטה שמקשטים אותן ועל כן ויקחו להם ותיבת להם מיותר אלא ללמד שלא היו שלהם ולקחו להם שהיו הנשים מוטבות לבעליהן ובני אלהים לקחו להם. וע"פ מדה ט' כאלו כתיב כי טבת הנה לבעליהן ולקחו להם עי' לעיל פר' כ"ג בסימן ב' ואלמנה לא ייטיב. ולקמן פר' פ"ג סימן ד' מהטבאל:
אלו הבתולות. כמ"ש את בנות האדם שהיו עדיין בנות אדם תחת יד אביהן והן הבתולות ואינם נשים. ואח"כ אמר ויקחו להם נשים. לא אמר שלקחום לנשים אלא שלקחו נשים. פי' נשים של אחרים ולקחום בחמס וגזל. ומ"ש מכל אשר בחרו. משמע לבד בתולות ונשים לקחו עוד אחרים מכל אשר בחרו היינו זכר ובהמה ותיבת מכל משמע לרבות שאר מינים:
גמומסיות. ויק"ר פר' כ"ג סימן ד' ופירש הערוך ומוסף ערוך שטר כתובה ונשואין. שטעו בדעתם המשובשת שמאחר שנבראו בעלי יצר ויש בהם כח. מחויבים לילך אחר יצרם באיזה אופן שיהיה והפקירו עצמם ליצרם וכתבו שטרי כתובה ונישואים לזכר ולבהמה בצווי השופטים שלהם ובעלי דתם והם בני אלהים הנ"ל. ודייק מ"ש ויקחו וכו' שתיבת ויקחו קאי גם על אשר בחרו ע"פ מדה כ"ב שהזכר והבהמה לקחו להם על ידי כתובה ונישואים כמו שלקחו הנשים:
חוץ מן הזנות. עי' שמ"ר פר' למ"ד סימן כ"א מלתא בטעמא וע' מש"ש וכאן לא פרט אלא הזנות. אעפ"י שעשו כל העברות כמ"ש בריש סדר נח וזה ע"פ מדה ט"ז:
ריב"ל. לקמן פר' נ' סימן ה' ע"ש:
מכאן ואילך. עד כאן היה לך רשות ללמד עליהם סנגוריא כן הוא בהדיא שם לקמן. ובא להורות חומר העבירה של זנות שאין להזכיר עליהם זכות של צדיקים שלא יועיל: