בג' מקומות. לעיל פר' כ"ג סימן ז' וש"נ ומבואר:
לרוב ע"פ האדמה. פשט הכתוב שהיו להם בנות רבות על כן הרבו נשים והרבו בנים ועי"כ רבו ע"פ האדמה שרבו הנקבות על הזכרים. אלא שא"כ מ"ש על פני האדמה מיותר. ועוד שהיל"ל תחלה ובנות יולדו להם ואח"כ לרוב ע"פ האדמה והפשט ע"פ מדה ל"א ויהי כי יולדו להם בנות החלו לרוב ע"פ האדמה ובא לדרוש ולפרש כפי מה שכתוב. שלפי שע"י חטא האדם נתרבה תאוותם וכמ"ש פר' כ"ג ריש סימן ח' והיה רב בגופם והיו משחיתים על פני האדמה על העצים ועל האבנים. ומ"ש לרוב פי' מלשון רביית חץ וכמ"ש רובה קשת ובלשון חז"ל יורה כחץ. שיוצא בכח גדול כחץ ולתקן זה נתן להם הקב"ה בנות רבות. אבל הם חטאו גם בבנות שלקחו להם נשים מכל אשר בחרו שגזלו הנשים זה מזה:
ר"ש ברבי אמי. תיבת אמי ט"ס וצ"ל ר"ש ברבי ור' חייא היה תלמיד רבי. וכולם תנאים ור' אמי אמורא היה. וכן הוא בבבא בתרא דף ט"ז ר"ש ברבי. וע"ש עוד שינוים:
צורך לחטים. וכן צורך לעולם בזכרים יותר מהנקבות. המלאכות נעשים על ידי הזכרים שהם חזקים בכחם מהנקבות וכן בענין המסחר שנעשה רק על ידי הזכרים וביחוד בלימוד החכמה והתורה ומעשה המצות שהחיוב על הזכרים יותר. כי עיקר ענין האשה בעיבור ובלידה ובגידול בנים:
משהאדם משיא. עוד טעם וראיה שהזכרים יותר טוב להאבות מהנקבות שהרי מוכרח להתפלל על הבנות שלא יחזרו לביתו אחר טורחו הגדול בהם כאילו מגרשם שלא יחזרו לעולם: