תבען לתשמיש. מאחר שכתוב ויאמר למך לנשיו וכו' נשי למך וכו' ולא פירש מה ישמעו הרי בהכרח שמפורש כאן בפסוק מה שאמר כי לא בא לסתום אלא לפרש. והיינו במ"ש לנשיו ובמ"ש נשי למך בדבר המיוחד ושייך לנשיו. גם דורש סמוכים שכתוב מיד אחריו וידע אדם עוד את אשתו וילמוד סתום מן המפורש וכמ"ש בסוף הסימן:
כי איש הרגתי. וכי קין אני שהרגתי איש בפצעים וחבורות שיבואו לי פצעים וחבורות וכוונתו מאחר שלא חטא בהריגת איש לא יענש באיבוד זרעו. ודורש כן מסיפא דקרא כי שבעתים יוקם קין וכו' הרי הדבר למוד מסיפא דקרא שמדבר מקין שהוא הרג איש וילד בפצע וחבורה ועמ"ש לעיל פ' כ"ב בסימן ח' בביאור:
קין הרג. לפרש מ"ש כי שבעתים יוקם קין היינו ז' דורות אע"פ שחטא ואני לא חטאתי ק"ו שיתלה לי ז' דורות כמו לקין ועוד שבעים דורות יתלה לי שהרי לא חטאתי וא"כ לא יאבד זרעי במבול. והז' דורות המה קין חנוך עירד מחיאל מתושאל למך ותובל קין ונהרג על ידי למך ותובל קין. לדעת התנחומא וכן נראה סתימת דברי המדרש. שאמר ז' דורות. וכמ"ש לקמן סוף סימן ה' מחטאו של הבל נהרג קין. וחולק על מ"ש לעיל פר' כ"ב סימן י"ב תלאו ברפיון ונשטף במבול. וכאן סובר שנהרג בדור ז' וכן נראה דעת התרגום שתרגם שבע דרין אתליאו לקין. גם יתכן שסובר מדרש זה שלא נהרג קין ע"י למך. אלא נשטף במבול כנ"ל ומ"ש ז' דורות ועד המבול הוא יותר מז' דורות יהיה פירושו שעתה כבר הוא דור שביעי ועדיין הוא חי וכל עוד שיחיה קין יותר יתחזק הקל וחומר שיתקיימו זרעו של למך (ודרש קל וחומר בלא דיו שאם ידרוש דיו אין ללמוד אלא ז' ולא ע"ז):
ק"ו של חושך. פירוש של הבל ואין בו ממש שסותר דרכי הש"י ודרך התורה לשלם עון אבות אל חיק בניהם ופוקד עון אבות על בנים ובהכרח שהוא עם בניו יסבלו עון אדם וקין ומאחר שזרעו רשעים גמורים ונדונים בחטאם אין כאן קל וחומר כלל מקין. וסוף סוף רשעים יאבדו בעונם:
אם איש למה ילד. מאחר שאנו דורשים דברי למך על מה שמפורש בתורה במקום אחר שהרג קין להבל שלזה כוון למך כמ"ש יוקם קין וכנ"ל וקין לא הרג אלא איש אחד. וא"כ למה אמר למך כי איש הרגתי וילד. ע"כ דורש שהכל בהבל מדבר וקרא אותו איש וילד שהיה איש בגודל גופו וילד בימים. כמ"ש לעיל פר' כ"ב סימן ד' שלא היה הבל בעולם יותר מנ' יום ואף לדעת שהעתקתי לעיל שהיה אז הבל בן מ' שנה אעפ"כ היה איש וילד ביום הולדו שהרי קין והבל נולדו ביום שיוצרו אדם וחוה שעלו למטה שנים וירדו ארבע. ובאופן זה היה גידולם ג"כ שהיו מגודלים מיד בנעוריהם:
איתא ניזיל. בתנחומא הגי' נלך לב"ד הלכו להם אצל אדה"ר:
אסי חגירתך. אם הרופא חיגר ברגלו ורוצה לרפאות לחיגר אומרים לרופא רפא תחלה את חגירתך ואח"כ תרפא של אחרים. כך אתה אדם פירשת מאשתך ולנו אתה אומר לעסוק בפו"ר. ודורש סמוכין כמ"ש בריש הסימן ועי' לעיל פר' כ' סימן א'. ומ"ש ק"ל שנה מפורש בסמוך בפר' זה ספר תולדות אדם: