בשלשה מקומות. מאמר זה צ"ע אם הכוונה מ"ש בלשון מועט על קיצור לשון של ג' מקומות אלו יקשה הרי כל התנ"ך מלא מזה ואין פרשה בתורה שאין בה כמה קיצורים. ועוד שכאן לא קיצר שהרי פירש שארר את קין מן האדמה לא תוסף תת כחה לך. ואשר יתכן לומר במאמר זה שתפס ג' פסוקים אלו שכתוב בהם פציחת פה כאן בפסוק ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה ובפסוק ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה וכן אצל יפתח ואנכי פציתי פי. ולשון פצה מורה על פתיחה מועטת שעל כן הונח לשון זה אצל צפצוף עופות כמ"ש ישעיה יו"ד ולא היה נודד כנף ופוצה פה. וכוונת המאמר שבג' מקומות אלו שהיה לו לומר בלשון פתיחה ואמר בלשון פציתה על שאמר על דבר רע וקללה ועונש לא אמר לשון פתיחה אלא פציתה וזהו לשון מועט ועל זה צ"ע שהרי נמצאים עוד פסוקים בלשון פצה כמ"ש פצו עלינו פיהם כל אויבינו ואיוב הבל יפצה פיהו ונאמר הטעם ג"כ על שהם דברי קללה וחרפה ע"כ אמר בלשון פציתה. גם בסדר עקב אשר פצתה הארץ את פיה. ויתכן שחושב ג' מקומות שכתוב פציתה אצל הארץ ונכון לגרוס כך בג' מקומות וכו'. א' ועתה ארור וכו'. ב' ואם בריאה וכצ'. ג' אשר פצתה והארץ וכו' שבג' מקומות אלו מדבר בפצות פי הארץ בענין קללה בלשון מועט ותחת פסוק של יפתח נגרוס פסוק אשר פצתה הארץ. אלא שלא מצאתי מזה דבר במקום אחר וקשה מאד לשנות הגירסא בלא ראיה ממקומות אחרים וצ"ע:
לא תוסף תת כחה לך. ודייק ר"א שאם לא היה כתוב תיבת לך היינו אומרים שלא תתן כחה כלל בעבודת קין כמ"ש כי תעבוד וגו' אך מאחר שכתוב לך דייק לך לא תתן אבל לאחרים תתן אף בעבודת קין. ודעת ר"י ב"ח שאם היה כתוב לא תוסף לך תת כחה היינו אומרים אבל לאחר תתן אך מאחר שכתוב לא תוסף תת כחה משמע לך ולא לאחר שזהו קללתו שעל ידי עבודת קין לא תתן שום כח. א"כ מ"ש לך יפורש ע"פ מדה כ"ב כאלו כתוב לא תוסף תת כחה לאחר ולא לך וא"כ תיבת לך מיותר ויהיה פירושו לא תוסף תת כחה כלל ע"כ דורש ע"פ מדה ל"א ועל פי מדה כ"ב לא לך ולא תוסף תת כחה היינו לאחר. וזהו שאמר ר"י ב"ח לא לך ולא לאחר:
זרע רב תוצא השדה. וס"ד ומעט תאסוף וזה דומה למ"ש לא תוסף תת כחה לך ע"כ ומעט תאסוף. ואם זורע סאה ומאסף סאה הרי זרע הרבה ומאסף מעט כי לפי הטבע הזורע סאה מכניס הרבה סאים:
פרנסה מנין. איך יחיו אם לא יאספו אלא סאה כפי שזרעו הרי רעב של כליה:
כל כחך. וכמ"ש ארור אתה מן האדמה שלא תתן לך למחיתך כל כחך אלא פרנסה בדוחק: