רוח מזרחית קולטת. דורש שמ"ש ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע שאין הכוונה שהשכין את הכרובים מקדם לג"ע א"כ יקשה למה דווקא מקדם לג"ע וא"כ יוכל לכנוס מרוח אחרת מדרום ומצפון ומערב ע"כ דורש על האדם ועשה לו שם כעיר מקלט. שהמקלט כולל שני כוונות יחד עונש ושמירה. עונש שאינו יכול לצאת משם ושמירה שלא יזיקו אותו וכן היה אצל אדם וקין:
קודם לג"ע נבראו. עי' ריש תד"א ולעיל פר' ט"ו סימן ג' בעדן מקדם והיינו כדעת ר' לולינא בסימן הקודם שהיה במגרשו סביב הג"ע ולא במזרח לבד ומ"ש מקדם אינו על המקום אלא על הזמן שהכרובים והמלאכים נבראו מקודם לג"ע. כמ"ש לעיל פר' י"א סיון ט' בב' רקיע וגיהנם ומלאכים. בג' אילנות ודשאים וג"ע וזה כדעת ר' יוחנן לעיל פר' א' סימן ג' וש"נ. ולר' חנינא שסובר מלאכים בה'. סובר שמ"ש מקדם על רוח מזרחית כרב. או יסבור מקדם לאדם שאדם בו' ומלאכים בה' או על הגיהנם כדלקמן ומ"ש כאן מקודם לג"ע נבראו המלאכים. סובר שמ"ש כרובים הם מלאכים וחיות כמ"ש בריש יחזקאל מענין הכרובים ומ"ש להט כמ"ש משרתיו אש לוהט. ופירוש הפסוק לפי זה וישכן מקדם לג"ע אותם שנבראו מקדם לג"ע והם הכרובים ואת להט:
שהם מתהפכים. עיין לקמן פר' נ' סימן ב' ועי' שמ"ר פר' כ"ה סימן ב' ה' צבאות:
נבראת גיהנם. עיין לעיל פר' ד' סימן ו' ומרומז כאן גיהנם בתיבת להט על פי גז"ש בסוף מלאכי הנה היום בא בוער כתנור והיה כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא. ומ"ש המתהפכת שייך ללהט שהלהט מתהפך על הרשעים וא"כ מ"ש החרב אין לו שייכות כאן לתיבת להט ודורש על פי מדה ל"א. מוקדם שהוא מאוחר בענין ואת להט המתהפכת ואת החרב ותיבת את מוכיח גם על תיבת חרב מדה כ"ב כאילו מפורש את להט המתהפכת ואת חרב. ומה שדורש שהחרב מציל היפך כוונת הכתוב. אולי דורש חרב המתהפכת שהחרב מהפך מהלהט הנ"ל ומציל ממנו. ואיזה חרב מציל דורש ע"פ גז"ש או חרב מילה כמ"ש לקמן פר' מ"ח סימן ח' שהיא מצלת מגיהנם או חרב תורה כמ"ש רוממות אל בגרונם הוא התורה ואז וחרב פיפיות בידם להציל מכל שונא ורעה וגיהנם וכמ"ש לקמן פר' מ"ד סימן כ"א:
כיון שראה. כאן דרשו סמוכים שכתב מיד והאדם ידע את חוה אשתו שאחר ששמע מהגיהנם לא רצה להזקק לאשתו להעמיד תולדות לגיהנם אך כיון שהתבונן במ"ש חרב שרומז על התורה אז והאדם ידע. וכ"ו דורות מרומזים כאן בראשי אותיות ו'האדם י'דע א'ת ח'וה א'שתו הרי כ"ו. ולפי דרשה זו כל ענין תולדותיו קין והבל היה אחר החטא והקללה והעונש ואחר שגרשו וכמ"ש בריש פרשה הסמוכה על שם שהאריך לו היום נזקק להעמיד תולדות. וכן נראה בויק"ר ריש פר' כ"ט דלא חשיב בי"ב השעות עלה למטה שנים וירדו ארבע. אך בפרשה הסמוכה סימן ב' איתא שענין לידת קין והבל היה קודם החטא ביום שנברא ע"ש: