בתחלה ברא לו. לעיל פר' י"ז סימן ז':
זאת היא של אותו הפעם. פעם זה עתה היא מיושרת בעיני ונושאת חן בעיני ולא של פעם אחר היינו פעם הראשון שלא ישרה בעיני:
זאת היא שעתידה להקיש. דורש מדת ממעל הפעם מלשון פעמון וכמ"ש לקמן פר' י"ט סימן ה' פר' כ' סימן ח' מיללת עליו ועיין ויק"ר פר' ח' סימן ב' אצל שמשון לפעמו:
שהיתה מפעמתני. אולי צ"ל שהיא מפעמתני פי' שעתידה לפעמתני. וכמ"ש במ"כ שע"י ההרהור ביום יהיה כל הלילה בחלום בענין זה וכמפרש והולך שהרהור זה קשה מכל הרהור:
כך נברא העולם בלה"ק. פירוש כשנברא העולם דיבר האדם בלה"ק וקרא לעזרו אשה כי לוקחה מאיש ואין בשאר הלשונות כן וזהראיה שכן הש"י כשברא העולם ויאמר יהי אור יהי רקיע הכל בלה"ק לפרש שמים אש ומים ארץ שרצתה. כן כל השמות שקרא אדם לכל הברואים עפ"י מדה זו ולעצמו אדם ולהש"י אדני. וזהו שאמר נברא העולם וזהו הכח הגדול של מדת ממעל:
גיני גיניא. פירש הערוך שבלשון יוני קורין לגיניס נקבה. ולזכר אין קורין גיניא. אלא אנתרופי. ואין קורין לנקבה אנתרופות ולנקבה קורין אתתא ולזכר אין קורין איתי אלא גברא. ולנקבה אין קורין גברתא אלא לזכר קורין בלשון יון אנדרו אנתרופי ובארמי גברא. ולנקבה בלשון יוני גינוס. ובארמי איתתא ע"ש בערוך ובמ"ע: