1
למה בגנבה. עיין סנהדרין דף ל"ט ילקוט כאן:
2
בתחלה ברא אותה. שלא בשינה כ"א לפניו ועיניו ונמאסה בעיניו. וזהו זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה משמע בפעם זה ולא בפעם הראשון. ולזו יקרא אשה ולא לאחרת והיינו הראשונה:
3
אמורה הייתי. מלשון יעוד ויחוד. וכמ"ש ה' האמרת וה' האמירך. וברש"י איתא אמודה הייתי. פי' מלשון אומדנא מלשון אומדן דעת ותנאי:
4
הוי שהכל מן האשה. שהאשה לוקחת מן האיש את לבו ודעתו אל רצונה ופיתויה וזהו כי מאיש לוקחה זאת. לכך יש לה כח לקחת ממנו טוב טעמו ודעתו: