כתיב ויאמר אלהים. לפי גירסא זו אין כאן קושיא וכמ"ש אצל הרקיע ויאמר אלהים יהי רקיע. ואחר כך ויעש אלהים את הרקיע. וכן אצל מאורות ואצל הדגים חיה ועוף וכן אצל האדם הכל כמפורש בתורה. אלא הקושיא מפסוק השני שאחר שאמר תוצא הארץ כתיב ויעש אלהים את חית הארץ וגו' וכן הוא בהדיא במדרש תהלים מזמור ח' כתיב ויעש אלהים את חית הארץ. וכאן כתוב עוד הפעם ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה:
וכאן לכיבוש. שהרי בירך את האדם ומלאו את הארץ וכבשוה. ומחמת שובבתם חזקם ותקפם של חיות ובהמות לא היו מקבלין רדיית וכיבוש האדם. הוצרך הקב"ה להביאם לאדם מתחלת יצירתם לקבל כיבוש האדם ההכנעה והמורא והפחד הטבעי ודורש ויצר מלשון מצור וכיבוש עפ"י מדת ממעל:
אמר ר' אחא. עיין במ"ר פרק י"ט סימן ג' וש"נ ומבואר ענין קריאת שם. ועיין פסיקתא רבתי פר' י"ד סימן ט' קהלת רבה. פסוק כל זה נסיתי דף ק"ד פר"א ריש פרק י"ג אותיות דר' עקיבא אות פ'. ובמדרש תהלים מזמור ח' ושם גורס בדברי ר' אחא. והלא כבר נאמר ויעש אלהים את חית הארץ ומה תלמוד לאמר ויצר. אלא להלן כתיב ויעש אלהים שבראן וכאן כתיב ויצר לשון כינוס כמ"ש כי תצור על עיר:
ולא היו יודעין. שלא היה להם השגה מדברים תחתונים שבאדמה שלא נבראו ממנו רק מלמעלה לבד רק האדם שכלול מהכל יש לו השגה בכל:
ואתה מה שמך. זה מרומז במ"ש מה יקרא לו והול"ל להם. אלא מ"ש לו קאי על האדם מה שיקרא לעצמו:
ואני מה שמי. זה מרומז במ"ש עוד הפעם וכל אשר יקרא לו האדם על ה' הנזכר בריש הפסוק. ומרומז במ"ש ויבא היינו השם הנזכר ועל זה אמר וכל אשר יקרא לו:
הוא שמי שקרא לי אדה"ר. וזהו מ"ש כאן הוא שמו וקאי על כל הנ"ל. וכמ"ש במדרש תהלים מז' ח' וז"ל ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו. וכי אין הכל צפוי לפניו. אלא מהו לראות מה יקרא לו להראות למלאכי השרת חכמתו של אדם ומהו הוא שמו שהתקין לו הקב"ה הוא שמו שקרא אותו אדם הראשון וכו' עד אני ה' הוא שמי. הרי שדורש מ"ש הוא שמו כנ"ל:
הוא שמי שקרא לי אדה"ר. הוא שמי שהתניתי ביני לבין עצמי. הוא שמי שהתניתי ביני ובין מלאכי השרת וכמ"ש בכל המקומות הנ"ל:
חזר והעבירן לפניו זוגות. דורש מ"ש ולאדם לא מצא עזר. דמשמע לאדם לא מצא עזר אבל לאחרים מצא עזר. והיינו לכל הנ"ל המפורשים. והוא למוד מענינו שכוונת הקיצור והדיוק אבל לאחרים מצא עזר ומי הם האחרים הם הנזכרים בפירוש בפסוק ותחלה העבירן לפניו לענין קריאת שמות ואח"כ חזר והעבירן לענין העזר כדי שיתבונן שגם הוא צריך עזר ויבקש כדמפרש והולך. ולאדם לא מצא שהאדם ביקש ולא מצא:
לקרות עליה תגר. שאמר האשה אשר נתתה עמדי דרך תגר ותרעומות:
עד שתבעה בפיו. ולא יוכל להתרעם ועם כל זה התרעם וכמ"ש ותפרעו כל עצתי כמ"ש לקמן פר' י"ח סימן ב':