ושם הנהר השני גיחון. הוא הסובב את כל ארץ כוש:
שהוא חד. פירוש שהולך במרוצה דרדיפי מיא כחרב חדה שחותך במרוצה וצ"ל שחד וקל כמ"ש לקמן בסימן ד':
פרת אוותינטין. דורש מ"ש והנהר הרביעי הוא פרת שתיבת הוא מיותר. ודורש הוא הגדול הידוע וכמ"ש בכורות דף נ"ה. הוא פרת דמעיקרא. היינו מ"ש ונהר יוצא מעדן כולל כל ד' נהרות:
אובל אוותינטין. כוונת המדרש למ"ש לעיל פר' ט"ו סימן ו' ובירושלמי ריש ברכות ומדרש תהלים מזמור א' עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו שנא' והיה כעץ שתול על פלגי מים. ובפסוק זה אינו מפורש שמם של פלגי מים. ומפורש בירמיה והיה כעץ שתול על פלגי מים ועל יובל ישלח שרשיו. ושני הפסוקים מדברים משכר הצדיקים. וענינם אחד ומה שחסר בפסוק תהלים גילה בירמיה י"ז עפ"י מדה י"ז ודעת המדרש שעל כן הוא גדול מכל הנהרות. ובדניאל ח' ג' נקרא אובל. והכל ענין אחד וכן הוא בבכורות נ"ה מפסוק של ירמיה ועיין בהגהות הרד"ל כאן ועיין ויק"ר סוף פר' כ"ב ושמו יובל:
ראה ב' חלומות. פירושו כמ"ש במ"כ בשם הילקוט על שהחלום שראה בחדקל היה גדול שמאחר שלמדנו כנ"ל שיובל כל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו א"כ הוא גדול מהכל ומ"ש אובל הוא יובל על כרחך שמ"ש חדקל הוא הגדול ולא אובל הם ב' כתובים מכחישים. והכריע עפ"י מדת אא"ע לגדול ת"ע למראה שראה עליו שהי' גדול יותר שבמראה הזאת שעל חדקל ראה כל מה שיקרא עד אחרית קץ. וגם הקץ גילה לו וע"כ נקרא מראה זאת גדולה:
והלא בברייתו של עולם. זה ראיה למ"ד שאובל גדול שאם היה פרת גדול מהכל שמאחר שנזכר בברייתו של עולם היה לו להזכיר שהוא הגדול מכל אלו אלא שלכן קורא אותו גדול על שהקיף ארץ ישראל שהעם שבה נקרא גדול ולא בעבור שהוא עצמו גדול וזה עפ"י מדה כ' כנ"ל אצל חדקל:
הדבק לשיחון. בריש ספרי הגירסא הדבק לשחוור. ועי' שבועות מ"ז ובערוך ערך שחן א':
עברת נהרא בנה. עיין ערוך ערך ואני ועיין מ"כ וכוונת רב על רוחב הנהר. וכוונת שמואל על אורך הנהר:
הוא פרת והוא נהר כבר. שהרי פרת נקרא נהרות בבל. וכמ"ש במדרש תהלים קל"ז שמ"ש על נהרות בבל הוא פרת וכתוב בריש יחזקאל בארץ כשדים על נהר כבר. וכשדים הוא בבל. וכמו שכשדים הוא בבל. כך כבר הוא פרת והכל אחד:
שפרה ורבה. שבתחלתו אינו רחב ואח"כ מתרחב. ועי' כל זה ספרי ריש דברים:
שמפרש והולך. פי' שמתפרש לנהרות קטנות לצדדים עד שנשאר הנהר עצמו קצר עד שכלה במגריפה וכמ"ש הגירסא שם שכלה במגרפה לגרפו פירשו שקצר כל כך עד שיכולים לנקותו במגריפה כמו שמנקין אמת המים הקצר:
כבר בפני עצמו. וע"כ אמר נהרות בבל שני נהרות:
לשלשים יום. בספרי ובילקוט שם הגי' לג' ימים וכמ"ש כאן אצל ירק ואולי הגירסא שבכאן עיקר שהירק גדל במהירות יותר מהנטיעה:
הלואי נשמע קולי ונראה. פי' הלואי שיפנו אלי על ידי סערת קולי כי אין מעשי מצליחין:
כבדי' מפירותיהן. ואין הרוח שולט בהם כ"כ. ואין משמיעין קולם. ואילני סרק קלים והרוח שולט בהם. וע"כ כתוב כנוע עצי יער מפני רוח על שהם קלים: