ונהר יוצא מעדן. פי' מאחר שכתב להשקות את הגן. שהוא אחת מעבודת הגן. וכתוב ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה הרי שעל האדם היה מוטל להשקות הגן. וכמו שמשקים שדות מאמת המים פעמים סותמים ופעמים פותחים להשקות. וכן אדם קודם החטא היה סותם מוצא הנהרות. ופותחן להשקות הגן והיה בו גבורה גדולה כזו שהוא לבדו עשה הכל כמ"ש בסמוך וזה תתקפהו שהיה לו תוקף גדול מאד ומ"ש לנצח כמ"ש לעיל בפר' ט"ו סימן ה' וישם שם ויהלוך והליכה שייך בעצה. כמ"ש אשר לא הלך בעצת רשעים. וזהו ויהלוך שהלך בעצת רשעים הוא הנחש. וע"כ שהליכה זו לרעה כמ"ש אחריו. משנה פניו ותשלחהו. היינו מ"ש וישלחהו מג"ע גז"ש וזהו עיקר דרשתו שפסוק זה באדם מדבר. וא" כמ"ש ויהלוך ע"כ לרעה. ועיין מ"ש לעיל פר' י"א סימן ב' שנטל זיוו ושלחו מג"ע וש"נ. וכל דרשה זו לקמן פר' כ"א סימן ד' ועיין שמ"ר פר' ל"ב:
עמו חכמה וגבורה. דורש פסוק זה על אדם ממ"ש שם עמו חכמה וגבורה. לו עצה ותבונה הן יהרוס ולא יבנה וגו'. הן יעצור במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ. עמו עוז ותושיה לו שוגג ומשגה. דורש וישלחם כמ"ש לעיל וישלחהו שמדבר כאן משלוחו מג"ע אותו ואשתו עפ"י גז"ש הנ"ל. עמו החכמה וגבורה לו עצה ותבונה. הן יהרוס כמ"ש לעיל ריש פר' י"ד ואיש תרומות יהרסנה ע"ש. ומה היתה גבורתו ומפרש. הן יעצור במים שתחלה היה פותק במגרופית אחת הוא כמו עץ מתוקן לסתום אמת המים שבגינה שיתקבצו המים וימלאו את הגינה ובזה משקה כל הגינה ואח"כ פותח. זה היה כשהיה מושלם לבוראו. אך אח"כ וישלחם ויהפכו ארץ כששלחם מג"ע. הפכו את הארץ שנתקללה הארץ בעבורם כמ"ש ארורה האדמה בעבורך. ואלו הן ד' ראשי נהרות וגו' כמפורש פישון וגיחון וחידקל ופרת: