1
ב"ש וב"ה. ויק"ר פר' י"ד סי' ט' וסובר ב"ש שלעתיד תהיה היצירה באופן אחר מאשר הוא עתה:
2
במתי יחזקאל. שהוא אות ומופת על תחיית המתים לעתיד:
3
לקערה שהיא מלאה חלב. כאן חסר הנמשל ומפורש הוא בויק"ר פר' י"ח סימן ט' עיין שם. וענין המסו מבואר באריכות לעיל פר' ד' סימן ה' ובסוף הפרשה:
4
כתיב תתיכני. הכוונה על הסיפא וכגבינה תקפיאני. תחלה היה דומה לחלב שעומד מהותך ולא נקפא ואחר שניתן הזרע נקפא כגבינה. וזהו וייצר ב' יצירות: