יעמיד ארץ. וס"ד ואיש תרומות יהרסנה. ופשוטו יושבי הארץ עפ"י מדה ט'. ולפי שלא כתוב מפורש יושבי הארץ ע"כ דורש על הקב"ה. שברא את הארץ עצמה במשפט בדין כמ"ש בראשית ברא אלהים ה' לא נאמר אלא אלהים. וכן ויאמר אלהים יהי רקיע וכן כולהון. וכן דוד אומר כי אלהים שופט. ללמדך שבדין נברא העולם. כן הוא בשמ"ר פרשה למ"ד סימן י"ג:
ואיש תרומות שהיה גמר חלתו. משמע שהיה חלה אחרת. אלא שהוא היה הגמר. רומז למ"ש תד"א פרק ל"א. העתקתיו לעיל פר' א' סוף סימן ד'. שלקח הקב"ה כביכול מכל מין מתן שכרו מן העולם:
ראשית עריסותיכם. וס"ד חלה תרימו תרומה:
א"ר יוסי. תנחומא ריש פרשת נח ולקמן סוף פר' י"ז. ירושלמי שבת פרק ב' סוף הלכה ו':
משקשקת. פי' מטרפת ומערבת. ובערוך ערך שק משמע שפירושו ממחה ומבטל כח הקמח במים. שהרי חברו עם מ"ש משקשקין לך מן חובך. ובירושלמי הגירסא מקשקשת. וכן הוא בילקוט כאן משלי כ"ט. והענין אחד:
חלתה מבנתים. פי' משניהם יחד מן הקמח ומן המים. ומ"ש לעיל פר' י"ג סימן ג' וסימן ח' שאם אין אדם אין מטר. ואיך אמר כאן שירד תחלה המטר. וי"ל דשם מדבר לדורות. גם מאחר שירד לצורך יצירת האדם נקרא אם אין אדם אין מטר:
ואח"כ וייצר. ה' אלהים עפר מן האדמה שעשאו חלה ותרומה. וכאן חסר סוף המאמר. מהו יהרסנה. ואיתא בשמ"ר פר' ל"ג סימן י"ג ואח"כ ויצר כיון שחטא אמר לו האלהים. ארורה האדמה בעבורך. וזהו שכתב כאן וייצר ה' אלהים. שכשחטא שפטו שנברא בשיתוף דין. ולפי זה פי' הפסוק מלך במשפט. יעמיד ארץ. שברא העולם בדין. וגם ברא את האדם בקדושה. והיה ראוי מתולדתו שלא יחטא בעבור קדושתו. וזהו ואיש תרומות. וגם שיירא מן הדין שנברא בו העולם והאדם עצמו. ועכ"ז יהרסנה שהרס הארץ עצמה שנתקללה עבורו: