להעביד את הבריות להקב"ה. הוקשה לו מ"ש ואדם אין לעבוד את האדמה שהעבודה אינה שייכת אלא העבד לאדון והאדם לאלהים. ועוד איך תלה טעם שעל שאין אדם לעבוד את האדמה על כן אין המטר יורד. ועוד דמשמע דעיקר בריאת האדם לעבוד האדמה. ע"כ דורש עפ"י מדה כ' אא"ע שיעבוד האדם לאדמה ת"ע על עבודת הקב"ה. שכתוב בו כמה פעמים ולעבדו בכל לבבכם. וממ"ש את האדמה. דורש עפ"י מדה ט' אנשי האדמה. וא"כ מה שכתוב ואדם אין לעבוד את אנשי האדמה על כרחך פירושו אל תיקרי לעבוד אלא להעביד ע"פ מדת ממעל שהצדיקים ע"י תפלתם מורידים הגשמיס ומקדשים שם שמים בעולם ועי"ז עושים הבריות תשובה ודבקים להקב"ה. ועובדים אותו. וכשאין צדיקים כאלו בעולם אז אין מי שיוריד הגשמים. ואם אינו ענין לאדם הראשון בעת בריאתו שלא היו אז ברואים. ת"ע לדורות אחריו בעת שהיו צדיקים ובריות:
זכה הוא עמל בתורה. דורש ואדם אין לעבוד את האדמה ע"פ מדה ט' שאם אינו עושה האדם כפי מעלתו בעסק התורה ועבודת הש"י. אז יעבוד את האדמה כפשוטו לחרשה ולזרעה. ומי שאינו זוכה לעבודת הש"י בתורה הוא מיוחד לעבודת האדמה. ועיין ויק"ר ריש פר' כ"ח וש"נ ומבואר. וכאילו כתוב ואדם אין לעבוד את הש"י אז יעבוד את האדמה: